מלבי"ם על משלי לא יב



"גמלתהו", יתר הנשים גומלות רע לבעליהן וגם הטובה מהן תגמלהו פעמים רבות גם רעות, והטובה בימי ילדותה תריע לו בעת הזקנה, או בעת העוני והמחסור, אבל היא גמלתהו רק טוב ולא רע, וגם זה מתמיד כל ימי חייה:

דרך המושכל

(יב) "גמלתהו טוב", כי יתר הנפשות הגם שיש בכל נפש תכונות טובות, הלא אכלו מעץ הדעת טוב ורע, ולפעמים יתגברו התכונות רעות וימשלו בו, ויש שיכבוש יצרו בימי הזקנה ולא בימי הילדות, כענין שאמרו אשרי ילדותנו שלא ביישה את זקנותנו, אבל הנפש הטובה גמלתהו רק טוב ולא רע כלל, וגם תתמיד בזה כל ימי חייה:


 


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.