מלבי"ם על משלי ט ד
<< | מלבי"ם על משלי • פרק ט' • פסוק ד' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
מִֽי־פֶ֭תִי יָסֻ֣ר הֵ֑נָּה
חֲסַר־לֵ֗֝ב אָ֣מְרָה לּֽוֹ׃
"מי פתי", והם מזמינים גם "את הפתי ואת החסר לב", והפתי הוא הנפתה מפני חסרון דעת שלא השיג חקי החכמה, והוא כיונה פותה, והחסר לב הוא גם מי שיודע חקי החכמה רק שחסר לו כח המושל לכבוש את יצרו ולהתגבר על תאותיו וציוריו הרעים שהם מתנגדות אל חקי החכמה, "ואמרה לו", אל הפתי תאמר.
ביאור המילות
"פתי". התבאר למעלה (א' ד').
" חסר לב", מי שחסר לו כח הממשלה בנפשו, והפך חסר לב הוא המבין, כמו שהגבילם זה נגד זה לקמן (י' י"ג, י"א י"ב, ט"ו כ"א), וע"ז נגד חסר לב אמרו ואשרו בדרך בינה:
<< · מלבי"ם על משלי · ט ד · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.