מלבי"ם על משלי טו יח



"איש חמה יגרה מדון", יש הבדל בין ריב ובין מדון, המדון הוא שמדיינים על איזה דבר והדבר שמדיינים עליו הוא סבת הריב, וריב כולל כל מריבה שתהיה, ואמר איש מדנים לחרחר ריב, מי שבטבעו לטעון טענות ולמצוא דיני דינים, הוא מחרחר ריב, "ואיש חמה יגרה מדון", ואמר להלן (כ"ט כ"א) איש אף יגרה מדון ובעל חמה רב פשע, ומבואר אצלנו ההבדל בין אף לחמה שהחמה היא תבער הכעס הפנימי והאף הוא הכעס החיצוני, ולקמן באר "שאיש אף" ע"י שרוצה להרע לחברו "יגרה מדון", וימצא איזה עלילה לבקש דין, "ובעל חמה" שחמתו בוערת בלבו ביתר שאת "הוא רב פשע", וירע לחברו בלא דין ומדון, רק ברצח וחמס, ופה אמר שלפעמים איש "חמה יגרה מדון", וירצה לכלות חמתו ע"י המדון ובדרך משפט, ומן המדון הלא יעורר ריב, אמנם כשהצד השני הוא "ארך אפים", וישיב לו מענה רך, ומענה רך ישיב חמה, אז "ישקיט ריב", כי יפייס אותו בדברים רכים, והגם שבא המדון ע"י חמה ישוב החמה וישקוט הריב:


ביאור המילות

"מדון, ריב". הבדלם למעלה (י' י"ב).

" חמה אף", למעלה (פסוק א'):

 


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.