מלבי"ם על משלי טו ל

<< | מלבי"ם על משליפרק ט"ו • פסוק ל' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי ט"ו, ל':

מְֽאוֹר־עֵ֭ינַיִם יְשַׂמַּֽח־לֵ֑ב
  שְׁמוּעָ֥ה ט֝וֹבָ֗ה תְּדַשֶּׁן־עָֽצֶם׃



(משלי טו ל): "מאור עיניים"... (משלי טו לא): "אוזן שומעת"... - אומר:

אם רואה אדם את הדבר הטוב בעיניו, המאור הזה ישמח הלב, ששם משכן הכוחות הנפשיות; והשמועה טובה ששומע מרחוק רק תדשן עצם, שהם בנייני הגוף וכוחות גשמיות. ושמחת הלב גדול מדישון עצם, ורוחני ונעלה ממנו, באשר הלב - ממנו תוצאות חיים לכל הגוף. ולכן:

אוזן שומעת תוכחת חיים אל תסתפק בשמיעה טובה מרחוק, רק בקרב חכמים תלין, לראות את החכמים עצמם ולראות מעשיהם, ו(?): "גדול שימושה של תורה יותר מלימודה", כי ראיית העין פועלת יותר משמיעת האוזן, שמאור עיניים ישמח לב.