מלבי"ם על משלי ב ג

<< | מלבי"ם על משליפרק ב' • פסוק ג' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי ב', ג':

כִּ֤י אִ֣ם לַבִּינָ֣ה תִקְרָ֑א
  לַ֝תְּבוּנָ֗ה תִּתֵּ֥ן קוֹלֶֽךָ׃



"כי אם לבינה תקרא", הבינה הוא מה שמתבונן מעט מעט ומוסיף דעת להוציא דבר מדבר, וצריך שתקרא אל הבינה ותזמינה אליך, שתשים לבך לכל דבר חכמת בינה לשקוד עליו להבין טעמו, "והתבונה" היא ציור התבונה הכללית שכולל כל הדברים, שא"א שיקרא אליה כי רחוק מן האדם להבין כל תעלומה ולמצוא כל דברי חפץ, רק "יתן קולו לתבונה" כקורא מרחוק להשיג מה שיהיה ביכלתו להשיג מהתבונה הכללית:

ביאור המילות

"לבינה, לתבונה". שם תבונה כולל התבונה הכללית אשר כבר התבונן על כל הדברים בכלל, והבינה הוא ההבנה בחלקי הענינים, וכבר התבאר (א' כ') שנתינת קול הוא פחות מן הקריאה, שהקורא ידבר עם הנקרא ויכוין אליו ביחוד, וזה לא יתכן עם התבונה הכללית שהיא מתעלמת מן האדם רק יתן קולו אליה מרחוק:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.