מלבי"ם על משלי ב ב
<< | מלבי"ם על משלי • פרק ב' • פסוק ב' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
לְהַקְשִׁ֣יב לַחׇכְמָ֣ה אׇזְנֶ֑ךָ
תַּטֶּ֥ה לִ֝בְּךָ֗ לַתְּבוּנָֽה׃
"להקשיב לחכמה אזנך", כבר בארתי שהחכמה היא תלמד על כל המעשים והמנהגים שיפול עליהם שם טוב ורע, והבינה היא בעניני האמונות והדעות שיפול עליהם שם אמת ושקר, ובארנו שחקי החכמה א"א שיוציא האדם מדעתו רק צריך לקבלה מן החכמים שקבלוה מפי הנביאים או מלמוד התורה, ועז"א להקשיב לחכמה אזנך, אמנם הבינה יבין האדם מכח בינתו מעצמו, ועז"א "תטה לבך לתבונה", כי א"צ לזה שמיעת האוזן רק הבנת הלב:
ביאור המילות
"לחכמה. לתבונה", התבאר (א' ב') שהחכמה לא תודע רק ע"פ הקבלה, והבינה יבין האדם מעצמו:
<< · מלבי"ם על משלי · ב ב · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.