מלבי"ם על משלי ב ו
<< | מלבי"ם על משלי • פרק ב' • פסוק ו' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
כִּֽי־יְ֭הֹוָה יִתֵּ֣ן חׇכְמָ֑ה
מִ֝פִּ֗יו דַּ֣עַת וּתְבוּנָֽה׃
"כי ה' יתן חכמה", כבר התבאר שא"א שישיג האדם מעצמו חקי החכמה רק יקבלם ע"י תורת ה', וע"י למודי החכמים שקבלום מפי הנביאים, אמנם ע"י רוב הבקשה שמבקש את החכמה ככסף וכמטמונים, אז יזכה להשיג חקי החכמה ברוה"ק, כמו א"א ע"ה שהיו שתי כליותיו נובעות חכמה וקיים התורה עד שלא נתנה, ואז החכמה נתונה לו מה' במתנה עד שישיגם מעצמו, וגם "מפיו דעת ותבונה" שהגם שדעת והתבונה ימצא האדם מעצמו, שישיג דעת ע"י העיון בחושיו או במושכל ראשון, והתבונה ע"י שישתמש בכח בינתו בדברי דעת אשר השיג להוציא דבר מדבר, בכ"ז הדעת והתבונה שישיג הם חסרים מאד, כי ישיגם בעמל רב מן המאוחר אל הקודם וע"י נסיונות והצעות רבות, וגם יטעה הרבה פעמים בהשכלותיו, אבל ע"י עזר ה' ישיג "מפיו דעת ותבונה" בידיעה פתאומיית ואמתיית בלי שום טעות וספק כלל:
ביאור המילות
"חכמה, דעת, ותבונה". למעלה (א' ב'):
<< · מלבי"ם על משלי · ב ו · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.