מלבי"ם על ישעיהו ל כז


"הנה", עתה יספר לצייר ענין אשור ביאתו ומפלתו, בציור מליציי נשגב מאד, מצייר את ה' אשר הביא את האויב הזה שבט אפו על ירושלים, בשני ציורים מתנגדים זל"ז, ציור אחד כאילו כולו מלא אש ועשן ודין ורוגז, כי כן היה נראה בחיצוניותו, שבא לכלות את ישראל באפו ובחמתו, וציור אחר איך בפנימיותו כולו מלא רחמים וחמלה, ומשתדל לכבות את האש והקצף במי החסד. אומר "שם ה' בא ממרחק" (שהוא נמשל על ביאת סנחריב ע"י ה' שהביאו) "אפו בער" באש, מציירו בדרך ההגשמה כאילו נחירי אפו בוערים "וכבד משאת" העשן היוצא מן הנחיריים הבוערים, גם "שפתיו מלאו זעם" וקללה שלא לבד שחרה אפו כי גם הוציא הקללה בשפתיו, "ולשונו", בפנים תחת השפה בוער "כאש אוכלת", מרוב הכעס:


ביאור המילות

"משאה". עשן, ומשאת עשן, והמשאת החלה לעלות:

 


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.