מלבי"ם על ישעיהו ל טו


"כי כה אמר ה'", ה' היה ברצונו ליסד לכם מוסד מוסד ואתם לא אביתם.

"בשובה ונחת" ר"ל כי ההצלה מן האויב תהיה בשני אופנים, או שיושע רק הוא לבדו וינצל, או שעוד יתגבר הוא על האויב וינצחנו. ושובה ונחת, מורה מנוחת הגוף שינוח ולא יעשה מאומה. והשקט ובטחה, מורה שקיטת הנפש ובטחון הלב בה' (עיין באור המלות). ה' אמר אם תרצו "כי תושעון" מן האויב ותנצלו ממנו, זה יהיה "ע"י שובה ונחת" ע"י שתנוחו ולא תעשו מאומה רק תסמכו על ה' אז "תושעון". ואם תרצו מדרגה גדולה מזאת והוא שעוד תתגברו על האויב בגבורה, זה יהיה "ע"י השקט ובטחה", שהוא אם תבטחו בטחון חזק על ה' גם בלבבכם ונפשכם אז "זאת תהיה גבורתכם" לעשות נוראות לכבוש את האויב, "ואתם לא אביתם" לשמוע, רק.


ביאור המילות

"שובה ונחת, השקט ובטח". שובה ונחת, מציינים מנוחת הגוף. שובה, מציין ההעתק מן התנועה אל המנוחה, שובה ה' רבבות אלפי ישראל. ונחת, המנוחה עצמה. והשקט ובטח יציינו שניהם מנוחת הנפש והרוח. השקט, מן הזעף הפנימי. והבטחון, חוזק הלב על העתיד, ההשקט ענין שוללי והבטחון ענין חיובי, ודברתי מהבדלים אלה בכ"מ בפירושי:

 


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.