מלבי"ם על ישעיהו ה ב
<< | מלבי"ם על ישעיהו • פרק ה' • פסוק ב' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַֽיְעַזְּקֵ֣הוּ וַֽיְסַקְּלֵ֗הוּ וַיִּטָּעֵ֙הוּ֙ שֹׂרֵ֔ק וַיִּ֤בֶן מִגְדָּל֙ בְּתוֹכ֔וֹ וְגַם־יֶ֖קֶב חָצֵ֣ב בּ֑וֹ וַיְקַ֛ו לַעֲשׂ֥וֹת עֲנָבִ֖ים וַיַּ֥עַשׂ בְּאֻשִֽׁים׃
"ויעזקהו", הקיפו בגדר להיות נצור מהיזק הבא מחוץ.
- ב) "ויסקלהו", פנה אבני מכשול מתוכו בל יעכבו בפני התפשטות השרשים, והוא סילוק ההיזק הבא מתוכו.
- ג) "ויטעהו שרק", נטעו על אופן שיוכל להיות בעל בדים ושריגים ע"י שנתן ריוח בין גפן לגפן.
- ד) "ויבן", בנה מגדל שישב שם שומר לשמרו מעופות ומגנבים.
- ה) וגם "חצב בו יקב" וגת, בו ידרוך הענבים להוציא יינם, ובאופן זה.
"ויקו לעשות ענבים", אחר שלא חסר לו שום דבר, והוא "עשה באשים", סורי הגפן נכריה:
ביאור המילות
"ויזעקהו". הקיפו בגדר סביב כטבעת, תרגום טבעת עזקא:
"ויסקלהו". סקל בקל מורה הנחת האבנים, ובכבד, מורה הרמתם. וסגולה זאת ישתרע בפעלים רבים לשמש דבר והפוכו, בפרט בפעלים הנגזרים משמות:
"שרק". מתאחד עם שריג, ענפים הדקים הנסרגים ונטוים זע"ז, וכן גידי פחדיו ישורגו (איוב לט), וסורג בלשון התלמוד, ומזה עובדי פשתים שריקות, וגפן הזה נקרא שורקה:
"מגדל". עיין למעלה (ב' טו), ופה הושאל על סוכת השומר, שרואה ממנו כצופה מן המגדל, וכן במד' בשלח (פ"כ):
"יקב". בור בו יאספו הענבים, ויען יחצב בקרקע קשה אמר לשון חציבה:
"באשים". חברו תחת שעורה באשה (איוב לח) סרוח ונפסד, ורב האי פירש ענבים פראיים, ובמשנה הענבים הבאושים:
<< · מלבי"ם על ישעיהו · ה ב · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.