מלבי"ם על ירמיהו טז יח
<< | מלבי"ם על ירמיהו • פרק ט"ז • פסוק י"ח | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְשִׁלַּמְתִּ֣י רִאשׁוֹנָ֗ה מִשְׁנֵ֤ה עֲוֺנָם֙ וְחַטָּאתָ֔ם עַ֖ל חַלְּלָ֣ם אֶת־אַרְצִ֑י בְּנִבְלַ֤ת שִׁקּֽוּצֵיהֶם֙ וְתוֹעֲב֣וֹתֵיהֶ֔ם מָלְא֖וּ אֶת־נַחֲלָתִֽי׃
"ושלמתי", ובכ"ז אשלם ראשונה עונם וחטאתם שעשו בפועל, לא על הדרכים והמדות הצפונים בעומק הנפש, יען כי עונם הם "משנה",
- א) מה "שחללו את ארצי" שלא שמרו שמטה ומצוות התלויות בארץ, גם מה שטמאו את הארץ במעשיהם כמ"ש כי הדם הוא יחניף את הארץ ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה,
- ב) מה שעשו נגד הבהמ"ק כי "בנבלת שקוציהם מלאו את נחלתי" כמנשה שהעמיד צלם בהיכל, וזה אשלם ראשונה, כי הדרכים והמחשבות הם דברים נסתרים שבינם ובין המקום:
ביאור המילות
"ארצי, נחלתי". כבר בארתי למעלה (ב' ז') ששם נחלה הוא ביחוד על מקומות המקודשות שה' שוכן שם:
<< · מלבי"ם על ירמיהו · טז יח · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.