מלבי"ם על ירמיהו ח יח


"מבליגיתי, (דברי העם)", עתה אני רואה שמה שהתחזקתי "עלי היגון", והייתי חושב שיש תקוה, זה בא מצד כי "עלי לבי דוי", שאני דומה כחולה שהמדוה נוגע עד לבו, שאז אינו מרגיש בחליו כלל, וזה עצמו שאינו מרגיש בחליו הוא סימן שאבדו הרגשותיו ונגע החולי עד הנפש:


ביאור המילות

"מבליגיתי". שם, משקלו מ£ב¡ל יג ית, בפלס מ£ר¡ב ית, שראוי מ£ר¡ב י ית, ולמדבר בעדו מבליגיתי. (ר"מ קמחי):

"מבליג". מענין חיזוק, והבדלו מן מתחזק מתאמץ, שעקרו בא על התחזקות כחות החיים, אעזבה פני ואבליגה (איוב ט' כ"ז), השע ממני ואבליגה (תהלות ל"ג י"ג), ומ"ש המבליג שוד על עז (עמוס ה' ט') בא בדרך מליצה כאילו העיר הוא גוף פרטי שיתגברו בו כחות המתפעלים על הפועלים בעת החולי והמות:

 


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.