מלבי"ם על ירמיהו ח ב
<< | מלבי"ם על ירמיהו • פרק ח' • פסוק ב' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וּשְׁטָחוּם֩ לַשֶּׁ֨מֶשׁ וְלַיָּרֵ֜חַ וּלְכֹ֣ל ׀ צְבָ֣א הַשָּׁמַ֗יִם אֲשֶׁ֨ר אֲהֵב֜וּם וַאֲשֶׁ֤ר עֲבָדוּם֙ וַֽאֲשֶׁר֙ הָלְכ֣וּ אַחֲרֵיהֶ֔ם וַאֲשֶׁ֣ר דְּרָשׁ֔וּם וַאֲשֶׁ֥ר הִֽשְׁתַּחֲו֖וּ לָהֶ֑ם לֹ֤א יֵאָֽסְפוּ֙ וְלֹ֣א יִקָּבֵ֔רוּ לְדֹ֛מֶן עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָ֖ה יִהְיֽוּ׃
"ושטחום לשמש" וכו' "אשר אהבום", כי היה להם עבודות חלוקות, היו אצלם אלהות שאהבו אותם ויחסו להם השפע והטוב והיופי וכל הצלחות. ויש שיראו מפניהם, כי יחסו להם כל רע חולי ודבר וחרב והיו עובדים אותם בקרבנות וזבחי אדם לשכך חמתם ולהסיר הרעה, עז"א "אשר אהבום ואשר עבדום", שהוא מאהבה או מיראה. ויש שהיו "דורשים מהם" לדעת עתידות ונסתרות. ויש "שהלכו אחריהם" להתדמות למדותיהם ודרכיהם שהיו מיחסים להם. ויש "שהשתחוו להם" לבד, לרוממם ולכבדם.
"לא יאספו", דרך לאסוף עצמות השרים לארונות נכבדים, והם "לא יאספו" ויותר מזה שגם "לא יקברו כלל":
ביאור המילות
<< · מלבי"ם על ירמיהו · ח ב · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.