מלבי"ם על יחזקאל ל
<< · מלבי"ם על יחזקאל · ל · >>
פסוק א
פסוק ב
פסוק ג
- א) נגד יום ענן.
פסוק ד
- ב) "והיתה חלחלה בכוש" שגם כוש תחרד, "ולקחו המון" של מצרים, וגם "יהרסו יסדותיה" שהם האומות העוזרים לה שהם יסודות מלכותה וגבורתה, ומפרש מי הם יסודותיה.
פסוק ה
פסוק ו
- א) ע"י עמים רבים עוזביה,
- ב) ע"י רוב ההמון שגרו בתוך מצרים,
- ג) ע"י היאורים,
- ד) האמינו שבא כולם מן האלילים והמלך שלהם בראשם, באר שכל אלה יאבדו, "ונפלו סמכי מצרים" ויתחיל המפלה תכף "ממגדל סונה" שהוא בקצה האחד, ומאז.
פסוק ז
פסוק ח
- א) כדי שלא יהיה למצרים סומך ומחזיק, ועז"א ונפלו סומכי מצרים,
- ב) כדי שיהיה גם הארץ שסביביו נשמה שזה יגדיל השממון בענין שיתקיים מה שנבא שלא יעבר בה רגל אדם ובהמה,
- ג) כדי שידעו כי אני ה':
פסוק ט
- א) מצד שהאויב רחוק מהם,
- ב) מצד שהוא דרך ים (כמ"ש היו ארץ צלצל כנפים אשר מעבר לנהרי כוש), "להחריד את כוש שהיה בטח ובהם יהיה חלחלה כיום מצרים, כי הנה" החלחלה "באה" בארצם, לא שמועה למרחוק ועל העתיד:
ביאור המילות
"בצים". הם אניות גדולות, אניות מלחמה, כמו וצי אדיר לא יעברנו (ישעיה ל"ג):
"חלחלה". מצייר החלחלה בעצם מופשט שהיתה ובאה:פסוק י
פסוק יא
פסוק יב
ביאור המילות
"חרבה". מענין יובש:פסוק יג
פסוק יד
פסוק טו
פסוק טז
ביאור המילות
"חול תחיל". המליץ יצייר הבקעת העיר כחבלי יולדה ובקעית הרחם להפתח, (ירמיה ד' ל"א, י"ג כ"א, כ"ב כ"ג, ל' ו', נ' י"ד) ובכ"מ:
"צרי יומם". שונאים את היום, כמו המה היו במרדי אור (איוב כ"ד):פסוק יז
ביאור המילות
"והנה", הערים עצמם, (שהעיר לשון נקבה) ר"ל יושביהם:פסוק יח
ביאור המילות
"חשך". בשי"ן שמאלית, כי החשך ישוב ויאיר, אמר שנפסק היום לגמרי:
"מטות". הענין עשה לך מוסרות ומוטות:פסוק יט
פסוק כא
ביאור המילות
"חבשה. חתול". החיבוש הוא הקשירה בחזקה (עי' ישעיה א' ו), והחיתול היא כריכה סביב בדברים רכים, והחתל לא חתלת (למעלה ט"ז):פסוק כב
פסוק כג
ביאור המילות
"והפצותי", התבאר למעלה (י"ב ט"ו):פסוק כד
ביאור המילות
(כד-כה) "וחזקתי, והחזקתי". חזק בבנין הכבד מורה על נתינת גבורה ואומץ, והחזיק בהפעיל משתתף עם תופש אוחז. ר"ל שלא יניחוהו עד יבא עליהם שנית:פסוק כה
<< · מלבי"ם על יחזקאל · ל · >>