מלבי"ם על יחזקאל כט ד
<< | מלבי"ם על יחזקאל • פרק כ"ט • פסוק ד' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְנָתַתִּ֤י חחיים חַחִים֙ בִּלְחָיֶ֔יךָ וְהִדְבַּקְתִּ֥י דְגַת־יְאֹרֶ֖יךָ בְּקַשְׂקְשֹׂתֶ֑יךָ וְהַעֲלִיתִ֙יךָ֙ מִתּ֣וֹךְ יְאֹרֶ֔יךָ וְאֵת֙ כׇּל־דְּגַ֣ת יְאֹרֶ֔יךָ בְּקַשְׂקְשֹׂתֶ֖יךָ תִּדְבָּֽק׃
"ונתתי" הנה מצרים נחרבה כמה פעמים ופרעה היה מושל תחלה עד נהר פרת, והכהו נבוכדנצר במלוך יהויכין (כמ"ש במ"ב כ"ד) וכן בשנה הרביעית ליהוקים, הכהו בכרכמיש (כמ"ש בירמיה מ"ו), ואח"כ יצא שלישית בעת שצרו על ירושלים ושב לארצו (ירמיהו ל"ז), וכל זה היה חוץ לארצו, וע"ז אמר במשל "שיתן חחים בלחייו" כמו שמושכים הדק הגדול בחחים שלא ברצונו כי אז יצא ממצרים בהכרח ע"פ גזרת ה' להענישו, והמשיל "שידביק בקשקשותיו כל דגת יאוריו", היינו שריו וגבוריו, "יעלהו מתוך יאוריו", ר"ל שיצאו חוץ לארצו שבארץ היה בטוח משא"כ כוץ לארצו נדמה כדג בעלותו מן היבשה שהוא חלוש ורפה כח, וכן "(אעלה) דגת יאוריך (אשר) בקשקשתיך תדבק":
ביאור המילות
"חחים". (למעלה י"ט ד') הכלי שתופשים בו הדג:
"דגת". מן והדגה אשר ביאור (שמות ז), שם הקיבוץ:
<< · מלבי"ם על יחזקאל · כט ד · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.