מלבי"ם על יחזקאל כט ז

<< מלבי"ם על יחזקאל • פרק כט >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • 

על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות

"בתפשם", דמה אותם לקנה רצוץ שבעת "יתפשנו אדם בכפו" להפחיד בו את חברו כאילו בו יכנו, "יתרוצץ ויבקיע כתפיו", ובעת "ישען עליו" ישבר לגמרי, "והמתנים יעמודו", כי בעת ילך האדם על רגליו כח הכובד הוא בין רגליו, ע"י מתניו שמעמידים את הגוף, ואם ישען על מטה, כח הכובד והפלס הוא באמצע בין הגוף והמשענת ולא יעמוד על מתניו כי כח הכובד הוא בין גופו להמשענת ובעת ישבר המטה יפול אם לא יעמוד על מתניו, וכן בנמשל בתחלה שרצו להפחיד את אויביהם ע"י פרעה כמו בעת צר מלך בבל על ירושלים ושמעו כי חיל פרעה יצא ממצרים ונסתלק ועי"ז נבקע להם הכתף, כי הוצרכו לתת ממונם שוחד למלך מצרים כמ"ש (ישעיה ל') ישאו על כתף עירים חיליהם וכו' לא לאזר וכו' כי לבושת וכו', ואח"כ נשענו עליו והוצרכו לעמוד על מתניהם ולהלחם בעצמם, ורגליהם כבר נועפו ונכשלו:

ביאור המילות

"תרוץ". מבנין נפעל משורש רוך ורצץ: והעמדת. י"מ מענין לא מעדו קרסולי, ואני פירשתי מענין עמידה כפשוטו:

 

<< · מלבי"ם על יחזקאל · כט ז · >>

דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.