מלבי"ם על יחזקאל ז ג

<< | מלבי"ם על יחזקאלפרק ז' • פסוק ג' | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


יחזקאל ז', ג':

עַתָּה֙ הַקֵּ֣ץ עָלַ֔יִךְ וְשִׁלַּחְתִּ֤י אַפִּי֙ בָּ֔ךְ וּשְׁפַטְתִּ֖יךְ כִּדְרָכָ֑יִךְ וְנָתַתִּ֣י עָלַ֔יִךְ אֵ֖ת כׇּל־תּוֹעֲבוֹתָֽיִךְ׃



"עתה הקץ עליך", ושלחתי אפי בך שאינו ענין טבעי רק השגחיי ע"י אף ה', "ושפטתיך" ר"ל שיענישם מצד שני השקפות,

  • א) בהשקף על תכונת נפש החוטאים, אם השתרשו החטאים במדות נפשו ותכונותיו עד שנפשו ומחשבותיו מלאים ממזימת החטא ואינם מקריים מצד התאוה לפי שעה וז"ש "ושפטתיך כדרכיך",
  • ב) בהשקף על כמות החטאים עצמם ורבוים, וז"ש "ונתתי עליך את כל תועבותיך":

ביאור המילות

(ג-ד) "כדרכיך", הדרכים הם המדות ודרכי הנפש, שהם שורש להמעללים והפעולות, וזה ההבדל תמיד בין דרכים ומעללים, דרכים ותועבות, כמ"ש (ירמיה י"א י"ח) ולפעמים יעשה אדם מעשה רע מצד הכרח טבעו, למשל מצד שטבעו נוטה לכעס או לגאוה או תאוה וכד', ואז אין כל המעשה מתיחסת אליו, כי טבע יצירתו הכריחו לזה, אבל אחר שאשפט על פי דרכיך אתן את כל תועבותיך עליך, כי לא חטאת מפני הכרח הטבע, רק מרצון ומשרירות לבך ולכן אמר דרכיך עליך אתן, ר"ל שאינם מצד טבע יצירתך רק מבחירתך, ועי"כ ותועבותיך בתוכך תהיינה, כי חטאת בזדון ובשאט נפש:

"לא תחוס עיני ולא אחמול", ההבדל בין חמל חוס ורחם, בארתי (ישעיה י"ג. ירמיה י"ג י"ד כ"א ז'. יחזקאל סימן ח', וסי' ט', וסי' ט"ז):

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.