מלבי"ם על יחזקאל ז יט
<< | מלבי"ם על יחזקאל • פרק ז' • פסוק י"ט | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
כַּסְפָּ֞ם בַּחוּצ֣וֹת יַשְׁלִ֗יכוּ וּזְהָבָם֮ לְנִדָּ֣ה יִֽהְיֶה֒ כַּסְפָּ֨ם וּזְהָבָ֜ם לֹא־יוּכַ֣ל לְהַצִּילָ֗ם בְּיוֹם֙ עֶבְרַ֣ת יְהֹוָ֔ה נַפְשָׁם֙ לֹ֣א יְשַׂבֵּ֔עוּ וּמֵעֵיהֶ֖ם לֹ֣א יְמַלֵּ֑אוּ כִּֽי־מִכְשׁ֥וֹל עֲוֺנָ֖ם הָיָֽה׃
"כספם בחוצות ישליכו" כי לא יוכלו לשאתו בגולה, וגם "זהבם" שלא ישליכו אותו "לנדה יהיה" שמי שימצא אצלו זהב יהרג, ומבאר כי "כספם וזהבם לא יוכל להצילם" מן האויב, וגם לא יסיר מהם הרעב כי "נפשם לא ישבעו" על ידו, ואף "מעיהם לא ימלאו" שהוא פחות מן השביעה, ומבאר הטעם "כי מכשול עונם היה" שע"י רוב הזהב והכסף נכשלו בעונות כמ"ש וכסף הרביתי להם וזהב עשו לבעל:
ביאור המילות
"נפשם לא ישבעו", שביעת נפש היא יותר ממליאת בטן ומעים, שימלא בטנו גם בדברים בלתי ערבים לו, ונפשו לא תשבע במו, ואמר צדיק אוכל לשובע נפשו, ובטן רשעים תחסר, שלא לבד שלא תשבע נפשם כי גם לא ימלאו בטנם:
<< · מלבי"ם על יחזקאל · ז יט · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.