פתיחת התפריט הראשי

מלבי"ם על הושע ט ז


"באו". עד עתה לא ידעו את ה' ולא האמינו בנביאיו אשר יעדו להם העונשים שיבואו מאתו, עד אשר "באו ימי הפקודה" שיפקוד ה' את עונותיהם, וגם "באו ימי השלום" שיגיעו דברי הנביאים וישלם להם כמדתם, אז "ידעו ישראל כי צדקו דברי הנביאים", כי עד עתה "אויל הנביא", הנביא שנבא לך את העתיד לבא עליך היה בעיניך כאיש אויל, "ואיש הרוח" היה "כמשוגע" בעיניך, "על רוב עונך" מסבת רוב עונך שהעוית במזיד ולא האמנת למוכיח על עון, ולכן "רבה משטמה":


ביאור המילות

"ימי הפקודה, ימי השלום". השלום הוא אחר הפקידה, תחלה פוקד עונם ואח"כ משלם הגמול, ואמר העל אלה לא אפקוד, אם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי (ירמיה ה'), שהוא השלום:

"אויל הנביא, משוגע איש הרוח", יש הבדל בין לשונות נביא, רואה, חוזה, צופה, "איש הרוח". שמצד שיתלבש ברוח ה' להשיג השגות נבואיות נקרא איש הרוח, והם היו אומרים שאינו רוח אלהים רק רוח כח המדמה שגבר עליו, כמ"ש אשר הולכים אחר רוחם, וקראו משוגע מצד תגבורת כח הדמיון. בשם נביא נקרא ע"י ניב שפתיו שינובב אל העם דברי מוסר ודעת, אמרו עליו שהוא אויל, שגדר אויל הוא המסתפק, והוא הפך הדעת שהיא הידיעה הברורה כמ"ש בפי' משלי, ר"ל שאין לו ידיעה ברורה במה שמנבא והוא עצמו מסופק בדבריו. ויש הבדל בין רואה, חוזה, צופה, הרואה מביט בעיניו הגשמיים על עניני העם להישירם בדברים שבין אדם לחברו, והחוזה יביט בעין לבו ועיניו הרוחנים בעניני האלהות, כמ"ש בפי' (ישעיה סי' ל'), והצופה יביט את העתיד לבא מהפורעניות, כמ"ש צופה נתתיך לבית ישראל, ולכן במשטמה שי"ל על הצופה משתתפים גם משטמה על אלהים שמינהו לצופה, ועל הנביא גדלה שנאתם יותר אחר שינבא ויוכיח בדבריו ועליו יכינו פח ומוקש:

 


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.