מלבי"ם על הושע ה ה
<< | מלבי"ם על הושע • פרק ה' • פסוק ה' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְעָנָ֥ה גְאֽוֹן־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּפָנָ֑יו וְיִשְׂרָאֵ֣ל וְאֶפְרַ֗יִם יִכָּֽשְׁלוּ֙ בַּעֲוֺנָ֔ם כָּשַׁ֥ל גַּם־יְהוּדָ֖ה עִמָּֽם׃
"וענה גאון ישראל בפניו", עת יכנע גאונו וירגיש בעצמו כי מקבל עונש על מעלליו, ועת אשר "ישראל ואפרים יכשלו" ויפלו, וידעו כי היא "בעונם, וגם יהודה יכשל עמהם" ויקבל ענשו, אז בעת ההיא יקבלו מוסר, כי אז:
ביאור המילות
"וענה". מענין הכנעה, כמו עד מתי מאנת לענות מפני, וי"מ מענין עדות, כמו כחשי בפני יענה, ר"ל גאותו תעיד בו להענישו:
"יכשלו, כשל". כשל בקל מציין שסבת החולשה בו בעצמו, ובנפעל מציין נכשל מזולתו, אפרים יכשלו בעונם, ויהודה יהיה חלוש בעצמו אחרי גלות אפרים:
<< · מלבי"ם על הושע · ה ה · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.