מלבי"ם על הושע ה ב
<< | מלבי"ם על הושע • פרק ה' • פסוק ב' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְשַׁחֲטָ֥ה שֵׂטִ֖ים הֶעְמִ֑יקוּ וַאֲנִ֖י מוּסָ֥ר לְכֻלָּֽם׃
"ושחטה שטים העמיקו", ואנשים שהיו נשמרים מלעבור על ההרים ושטו מני הדרך והעמיקו לרדת בעמק ששם לא עמדו השומרים, אם נתפשו בדרכם היו שוחטים אותם שם, ואתם היותכם בית המלך הייתם השחטה, ר"ל הפוקדים לשחוט ולרצוח, ואני, שיעור הכתובים "אני מוסר לכולם אני ידעתי כי לא יתנו מעלליהם לשוב אל ה'", יאמר הנביא, אני הנביא אשר אני (איש) מוסר לכולם, אשר אני נפקדתי להוכיח בדברי מוסר לכל הכתות הנ"ל ולהחזירם בתשובה, אני ידעתי שהמוסר שלי לא יועיל מאומה עתה, כי
ביאור המילות
"ושחטה". שם המושפט של השחיטה:
"ושטים". הנוטים מן הדרך אל העמק. כמו שטה מעליו ועבור:
"ואני מוסר". אני איש מוסר, כמו ואני תפלה, איש תפלה:
<< · מלבי"ם על הושע · ה ב · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.