מלבי"ם על בראשית לב יט
<< | מלבי"ם על בראשית • פרק ל"ב • פסוק י"ט | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יב • יג • יד • יז • יח • יט • כ • כא • כג • כד • כה • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְאָֽמַרְתָּ֙ לְעַבְדְּךָ֣ לְיַעֲקֹ֔ב מִנְחָ֥ה הִוא֙ שְׁלוּחָ֔ה לַֽאדֹנִ֖י לְעֵשָׂ֑ו וְהִנֵּ֥ה גַם־ה֖וּא אַחֲרֵֽינוּ׃
השאלות
(יח – לג) למה צוה להראשון שיאמר לעשו אם ישאלהו, וליתר הרועים אמר שידברו במוצאם אותו אף בלי שאלה. ולמה כפל שנית ואמרתם גם הנה עבדך יעקב אחרינו:
מה היה ענין האבוק הזה ונגיעתו בכף ירכו ובקשתו שישלחהו ובקשתו שיברך אותו, ולמה לא הגיד לו שמו, ולמה לא יאכלו גיד הנשה בעבור זה:
(יח – יט) "ויצו את הראשון" וגו' "כי יפגשך ושאלך". צוה להראשון שלא יגיד רק אם ישאלנו, כדי שיחשוב עשו שיעקב הולך לשעיר ומובילים המנחה לשם, וישוב לארצו אחר ששם ימצאהו. ונגד הג' שאלות שישאל עשו ישיב, נגד "למי אתה", יאמר "לעבדך ליעקב", למען ידע שהעבדים אינם נתונים לו, ונגד "אנה תלך ולמי אלה לפניך", "ישיב מנחה שלוחה לעשו", היינו שהולך עם המנחה לשעיר:
<< · מלבי"ם על בראשית · לב יט · >>