פתיחת התפריט הראשי

מ"ג בראשית לב יט

מקראות גדולות בראשית


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואמרת לעבדך ליעקב מנחה הוא שלוחה לאדני לעשו והנה גם הוא אחרינו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאָמַרְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיַעֲקֹב מִנְחָה הִוא שְׁלוּחָה לַאדֹנִי לְעֵשָׂו וְהִנֵּה גַם הוּא אַחֲרֵינוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאָֽמַרְתָּ֙ לְעַבְדְּךָ֣ לְיַעֲקֹ֔ב מִנְחָ֥ה הִוא֙ שְׁלוּחָ֔ה לַֽאדֹנִ֖י לְעֵשָׂ֑ו וְהִנֵּ֥ה גַם־ה֖וּא אַחֲרֵֽינוּ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְתֵימַר דְּעַבְדָּךְ דְּיַעֲקֹב תִּקְרֻבְתָּא הִיא דִּמְשַׁלְחָא לְרִבּוֹנִי לְעֵשָׂו וְהָא אַף הוּא אָתֵי בָּתְרַנָא׃
ירושלמי (יונתן):
וְתֵימַר לְעַבְדָךְ לְיַעֲקב דוֹרוֹן הוּא דְמִשְׁתַּלְחָא לְרִבּוֹנִי לְעֵשָו וְהָא אוּף הוּא אָתֵי בַּתְרָן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואמרת לעבדך ליעקב" - על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון ששאלת למי אתה לעבדך ליעקב אני ותרגומו דעבדך דיעקב וששאלת ולמי אלה לפניך מנחה היא שלוחה וגו'

"והנה גם הוא" - יעקב

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

השאלות

(יח – לג)    למה צוה להראשון שיאמר לעשו אם ישאלהו, וליתר הרועים אמר שידברו במוצאם אותו אף בלי שאלה. ולמה כפל שנית ואמרתם גם הנה עבדך יעקב אחרינו:

מה היה ענין האבוק הזה ונגיעתו בכף ירכו ובקשתו שישלחהו ובקשתו שיברך אותו, ולמה לא הגיד לו שמו, ולמה לא יאכלו גיד הנשה בעבור זה:

(יח – יט) "ויצו את הראשון" וגו' "כי יפגשך ושאלך". צוה להראשון שלא יגיד רק אם ישאלנו, כדי שיחשוב עשו שיעקב הולך לשעיר ומובילים המנחה לשם, וישוב לארצו אחר ששם ימצאהו. ונגד הג' שאלות שישאל עשו ישיב, נגד "למי אתה", יאמר "לעבדך ליעקב", למען ידע שהעבדים אינם נתונים לו, ונגד "אנה תלך ולמי אלה לפניך", "ישיב מנחה שלוחה לעשו", היינו שהולך עם המנחה לשעיר: