פתיחת התפריט הראשי

מלבי"ם על בראשית טז ה


(ה) "חמסי עליך", שרה חשבה שאברם הוציא אותה לחירות וע"כ היא מקילה בכבודה, וזה חמס כי היתה שפחה מנכסי מלוג שלה שאין הבעל יכול לשחררה, כי הקרן שלה והוא אוכל פירות כנודע, וע"כ צעקה על החמס, ובררה זה הלא "אנכי נתתי שפחתי בחיקך "שלא הוצאתיה לחירות רק שתשאר שפחתי, וא"כ איך "ואקל בעיניה". שזה מורה שהיא עתה בת חורין, וא"כ "ישפט ה' ביני וביניך", על החמס והגזל: