מלבי"ם על אסתר א יא
<< | מלבי"ם על אסתר • פרק א' • פסוק י"א | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
לְ֠הָבִ֠יא אֶת־וַשְׁתִּ֧י הַמַּלְכָּ֛ה לִפְנֵ֥י הַמֶּ֖לֶךְ בְּכֶ֣תֶר מַלְכ֑וּת לְהַרְא֨וֹת הָֽעַמִּ֤ים וְהַשָּׂרִים֙ אֶת־יׇפְיָ֔הּ כִּֽי־טוֹבַ֥ת מַרְאֶ֖ה הִֽיא׃
השאלות:
- "לפני המלך" מיותר.
- ולמה לא אמר להביא את ושתי בכתר מלכות לפני המלך, שהלוא הכתר תלבש קודם שתבוא לפני המלך :
"להביא".
- ג. שצוה להם להביא שהלשון מראה שיביאוה בעל כרחה כאחת שפחותיו.
- ד. שצוה שיביאוה באופן שידעו הכל כי מביאים את "ושתי המלכה" לא המלכה ושתי, שמן בואה לפני המלך ידעו כל העמים שאין מלכותה עצמי לה, והוא ע"י שיביאוה לפני המלך בכתר מלכות, רצה לומר שלא תלבש הכתר עד אשר תבוא לפני המלך, ורצה לומר לפני המלך עת שתהיה לפניו אז תהיה בכתר מלכות לא קודם לכן, ובזה יכירו הכל שאין ראוי לה ללבוש הכתר בהיותה לבדה כי הדיוטית היא.
- ה. תכלית מטרת חפצו להראות העמים והשרים שלא לקחה בעבור יחוסה רק בעבור יפיה "כי טובת מראה היא", שאם היה לוקחה בעבור יחוסה ובעבור שעל ידה זכה למלכות לא יתכן שיראה את יפיה, כי הלא בין יפה בין כעורה היה לוקחה אחר שעימה לקח חבל המלוכה, והלא זה בזיון אל המדינות אם מראה יפיה, כאלו היופי חשוב יותר מן המלכות שהשיג על ידה, אבל בזה גילה כי אין מחשיב אותה למלכה מצד עצמה, וזכה בהמלכות מצד עצמו בכחו וגבורתו.
ובזה רצה להגיע לחפצו למלוך מלוכה בלתי מוגבלת :
<< · מלבי"ם על אסתר · א יא · >>