מלבי"ם על איוב יד ו

<< | מלבי"ם על איובפרק י"ד • פסוק ו' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


איוב י"ד, ו':

שְׁעֵ֣ה מֵעָלָ֣יו וְיֶחְדָּ֑ל
  עַד־יִ֝רְצֶ֗ה כְּשָׂכִ֥יר יוֹמֽוֹ׃



"שעה מעליו, ויחדל" החק שהגבלת לו, ראוי שתשעה מעליו ולא תכריח את מעשיו ע"י ידיעתך הקדומה, והחק הקצוב לפעולותיו יחדל עד שיהיה בחירי במעשיו, "עד ירצה כשכיר יומו", עד שירצה ברצונו ובבחירתו למלאת דבר יומו והעבודה שלו, כשכיר העובד ברצון בעבור השכר, לא כן עתה שאין לו רצון ובחירה והוא מוכרח במעשיו ע"י החקים שגבלת לו:

ביאור המילות

"ויחדל". מוסב על החק שהוא טבע האדם ותכונתו אשר חרץ, ומלת ירצה מענין רצון:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.