מלאכת שלמה על פרה ו
<< · מלאכת שלמה · על פרה · ו · >>
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
משנה א עריכה
נפל מן השפופרת וכו'.: בסוכה פ' לולב הגזול (סוכה דף ל"ז) וכתבו שם התוס' נפל משפופרת לשוקת פי' בקונטרס לשוקת של אבן שכל מעשה פרה בכלי אבנים. וא"א לומר כן דהא שפופרת גופה מקבלת טומאה היא כדמוכח פ' חומר בקודש דאמרינן שפופרת שחתכה לחטאת טמא ויטביל ובמס' פרה בדוכתי טובא תנן שהיו ממלאים חביות לקדש בהן ועוד משמע דעדיפי לקדש דתנן בכל הכלים מקדשים אפילו בכלי גללים כלי אבנים כלי אדמה דאע"ג דלא חשיבי כלים לטומאה חשיבי כלים לקדוש וכ"ש שאר כלים ומה שכל מעשיה בכלי אבנים היינו בז' הימים שמפרישים כהן השורף את הפרה ללשכה שעל פני הבירה ולשכת בית אבן היתה נקראת כדמפ' בריש יומא ועביד משום מעלה ע"כ. ופירשו הר"ש והרא"ש ז"ל דוקא נפל מעצמו אבל אם הוא הפילו מן השפופרת לשוקת כגון שאחז בשפופרת ונערה לתוך שוקת כשר אע"פ שלא נטל האפר בידו דלקיחה ע"י דבר אחר שמה לקיחה כדאיתא בפ' לולב הגזול עכ"ל ז"ל:
לפי שאי אפשר: היא גירסת הרמב"ם ז"ל ופירושו וכתב עליו הרא"ש ז"ל וקשיא לי אמאי לא עריב זקפה בהדי כיסה והגיף וגם התוספתא מוכחת כפי' הר"ש ז"ל ע"כ. ולדעת הרמב"ם ז"ל י"ל דלא כייל לה בהדי הנך משום דבעי למיתני בהדה זקפה לתוך ידו וכן מצאתי אח"כ שכתב מהרי"ק ז"ל בפ"א דהלכות פרה אדומה סי' ח':
משנה ב עריכה
היה קדוש צף וכו': ונלע"ד דאיצטריך ליה לתנא לאשמועי' פלוגתא דר"מ ור"ש אחכמים בתרתי רישא לאשמעינן כחן דחכמים דאפילו בצף על פני המים כל שנגע במים אין מקדשין בו וסיפא לאשמעינן כחן דר"מ ור"ש דאפילו בנמצא האפר למטן שרוי ביותר אפ"ה מנגב ומקדש ומשום דהלכה כחכמים משום הכי הרמב"ם ז"ל לא הביא ביד רק רישא דצף על פני המים לאשמעינן דכל שנגע במים אין מקדשין בו וכ"ש בנמצא אפר למטן דאין מנגבו לקדש בו:
משנה ג עריכה
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
משנה ד עריכה
ועלי אגוז: בפ' שביעי דעדיות בעדות ר' צדוק על זוחלין שלקחן בעלה אגוז פי' הרמב"ם ז"ל דעלה אגוז היינו קליפה החיצונה הירוקה של האגוז ואשמועינן דלא הוי בית קבול וכן פי' שם ג"כ ר"ע ז"ל. ועיין על משנה זו בבית יוסף יורה דעה סי' ר"א רמ"ו ע"א ובתשובות הרא"ש ז"ל כלל ל"א סי' ד':
משנה ה עריכה
או לתוך הגבי: כך הגיה הר"ר יהוסף ז"ל ומחק המ"ם.
בפי' רעז"ל ואח"כ הפסיקן אמר המלקט בפי' הר"ש ז"ל אינו כתוב אלא והפסיקן ועיין לקמן ספ"ח. והרמב"ם ז"ל כתב בפ' ששי מהלכות פרה אדומה וחזר ומילא בכלי מאותו הגבא או מאותו הגת פסולין ע"כ:
פסולין לזבים לטבילה: מפני שלא נתמלאו בכלי לא קאי אזבין דמים שאובים פסולים לכל הטמאים אלא שב אמצורעים:
ולקדש בהן מי חטאת: דבעינן שילקחו ממקורם בכלי דכתיב מים חיים אל כלי. הרמב"ם ז"ל. וכתב הר"ן ז"ל בפ' במה אשה דף קכ"ז דמדקתני הכא המפנה את המעין לתוך הגת או לתוך הגבים פסולים לזבים ולמצורעים ולקדש בהן מי חטאת אלמא לשאר כל אדם כשר אע"פ שהוא אשבורן ע"כ ועיין עוד במ"ש בשמו ז"ל ספ"ק דמקואות וגם שם בפרק חמישי סי' ד':