מלאכת שלמה על מקואות ג
<< · מלאכת שלמה · על מקואות · ג · >>
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
משנה א עריכה
ונפלו לזה לוג ומחצה וכו': ס"א ונפל לזה לוג וכו':
אבל מקוה וכו': עד סוף מתני' בהר"ן ז"ל ס"פ כל הבשר וכתב שם בשם הרמב"ן ז"ל דבחתיכה עצמה נעשית נבלה פליגי ר' יהושע וחכמים דמים פסולים שנתערבו בכשרים לר' יהושע אין פוסלין אלא לפי חשבון ולרבנן כולן נעשים שאובים ופוסלין ופליגי רבנן אמתני' דתמורה ודתרומות דתנן התם דאין המים שאובים פוסלין את המקוה אלא לפי חשבון ושם דחה הר"ן ז"ל פי' זה ע"ש:
שהיה ר' יהושע אומר וכו': צ"ע מאי רבותיה מדרישא ובזה אפשר שיתיישב אי חכמים היינו ר' יוסי:
וחסר אפי' קורטוב: כך צ"ל. ועיין במה שכתבתי בפי"ב דמנחות סימן ד' בשם התוס':
משנה ב עריכה
ונפלו לו שלשת לוגין: כך הגיה הרי"א ז"ל:
בפי' ר"ע ז"ל דאמרי' גוד אסיק. אמר המלקט כר"מ ס"פ שני דחגיגה ור' יהודה גוד אחית ס"ל לקמן בפ"ז סי' ו' ולא גוד אסיק וכמ"ש שם:
ויטהרו העליונים את התחתונים: היא גירסת הרמב"ם ז"ל בפירושו אבל הר"ש והרא"ש ז"ל ויטהרו העליונים מן התחתונים וכמו שפי' ר"ע ז"ל:
ר' אלעזר בן עזריה פוסל: דלית ליה גוד אסיק ואפשר דאפי' גוד אחית נמי לית ליה כרבנן דאמרי בתוספתא אין מטבילין לא בעליונה ולא בתחתונה:
אא"כ פקק: היא גרסת הרמב"ם ז"ל כלומר אא"כ סתם על המקוה העליון אשר עשה עד שלא יגע אחד באלה המים אלא מהבור ואז יהיה טהור שאם לא סתם הוי כמו שני מקואות זה בצד זה אחד כשר ואחד פסול ולפיכך אפי' עשה המקוה למעלה מן הבור ונקבו אליו פסול עד שיסתום כדאמרן:
משנה ג עריכה
האמה נכנסת לו ויוצאה ממנו: פי' הר"ש ז"ל דהיינו חרדלית של גשמים כלומר דאילו היתה אמת המים נובעים אפי' אינה אלא כל שהוא היתה מטהרת את אמת המים השאובים שבבור ע"כ בבית יוסף סי' ר"א דף ר"מ ע"ב. ועיין שם בתשובות הרא"ש ז"ל כלל ל"א סי' ד'. והילך פי' תוס' יו"ט עד שיתחשב שלא נשתייר וכו' מדקתני עד שיתחשב ולא קתני עד שיצא מלואיהן כדקתני לעיל משמע כו' הובא ענין זה ג"כ בספר הלבוש סימן ר"א דיו"ד סעיף כ' כ"א:
שלשת לוגין: הגיה ה"ר יהוסף ז"ל כנז':
משנה ד עריכה
מכלי אחד משנים וכו': סיומא דמילתא דרבנן היא והני רבנן יוסי בן חוני ההיא דבספ"ק דתמורה וכתבו רעז"ל התם בסימן ד' אבל רבנן פליגי עליה התם וס"ל דאפי' מד' או חמש כלים מצטרפים לפסול את המקוה ושלש מחלוקות בדבר:
בעל קרי החולה שנפלו עליו תשעת קבין: כך הגיה ה"ר יהוסף ז"ל:
וטהור שנפלו על ראשו ורובו וכו': כן הגיה ה"ר יהוסף ז"ל:
עד שלא פסק: מ"מ עד שלא יפסיק:
אפי' קורטוב בכל השנה: דאם בכל השנה לא הטיל בבת אחת כי אם קורטוב עד שהשלים לכמה פעמים ג' לוגין פוסל את המקוה. ה"ר שמשון ז"ל:
בד"א שלא נתכוון לרבות וכו': פי' אם בשעה שהתחיל להטיל הראשון לא היה בדעתו לרבות ונמלך והטיל אח"כ אם עד שלא פסק הכלי הראשון נמלך והתחיל להטיל השני וכן השלישי מצטרפים לשלשה לוגין אבל אם לא התחיל השני עד שפסק הראשון אפי' משנים ומשלשה אין מצטרפין ונ"ל דוקא משנים ומשלשה כלים הוא דאמרי' הכי אבל מכלי אחד בין כך ובין כך מצטרפים הראב"ד ז"ל בספר בעלי הנפש בבית יוסף יו"ד דף ר"מ ע"ב. וכתוב עוד שם בבית יוסף עמוד ג' ונראה מדברי רבינו יעקב ורבינו ירוחם שהן מפרשים דנתכוון לרבות היינו שמשעה ראשונה שהתחיל להטיל בו מים היה בדעתו להטיל ג' לוגין אבל פשט לישנא דמתני' משמע לי דנתכוון לרבות היינו שכשהוא מטיל אותן מים שאובין למקוה הן על דעת לרבות מי המקוה שיהיו בו מים בשופע ולא יחסר ע"י טבילות שיטבלו בו אז מצטרפי' אפי' קורטוב בכל השנה אבל אם לא הטילן על דעת זו בהכי הוא דאמרי' משלשה כלים מצטרפי' מד' אין מצטרפי' ולזה נוטין דברי הרמב"ם ז"ל בפרק ה' מהלכות מקואות ויש לתמוה על רבינו יעקב ורבינו ירוחם שתפסו הפירוש שכתבו והניחו פירוש זה שהוא פשטא דמתני' ע"כ: