מלאכת שלמה על כלים טו
<< · מלאכת שלמה · על כלים · טו · >>
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
שיש להם שוליים: היה נראה לפ' אע"פ שיש להם שוליים טהורים מרוב גודלם שאם אינו יכול לישב שלא מסומך טהור אע"פ שאינו גדול שמחזיק מ' סאה בלח שהן כוריים ביבש וי"ס דגרסי בהדיא אע"פ שיש להם שוליים. אבל ברפ"ג דהלכות כלים כתב הרמב"ם ז"ל וכל כלי עץ שהוא סתם אם היו לו שוליים לישב עליהן על הקרקע כדי שלא יהא נוח להתגלגל והיה מחזיק מ' סאה בלח שהן כוריים ביבש אינו מקבל טומאה כלל לא מן התורה ולא מד"ס מפני שחזקתו שעשוי לנחת ע"כ משמע דתרתי בעינן וכן נראה ג"כ מפירושו למתני' ולע"ד נראה דטעמא הוי דאם אין לו שוליים הוא נוח להתגלגל אפי' מלא ואינו נקרא עשוי לנחת והוי דומיא דשק המתטלטל מלא וריקן וטמא מיהא מד"ס אבל כשיש לו וגם הוא גדול אי אפשר לו להתטלטל מלא אפי' ע"י גלגול וטהור אפי' מד"ס. וכן כתבתי בשמו ז"ל בפ"ח דאהלות סי' ג'. והרב בצלאל אשכנזי ז"ל מחק מתלמודו שם בעירובין מלות אע"פ אמנם רש"ל ז"ל לא ראיתי שמתקו. ומ"מ דו"ק במה שכתבתי לקמן סוף סימן ב' דפי"ח בשם הרמב"ם ז"ל והרא"ש ז"ל גם בפי' ר"ע ז"ל סימן ג'. ועיין בת"כ פרשת שמיני פרשה ו':
שהן כוריים ביבש וכו': משום דלת אין בו גודש וביבש הוי גודשא תלתא [הגה"ה בירושלמי פ"ק דעירובין דף י"ט ע"א כתוב א' אומר אלפים בת יכיל וכתוב א' אומר שלשת אלפים יכיל א"א לומר אלפים שכבר נאמר ג' אלפים ואא"ל ג' אלפים שכבר נאמר אלפים בת נמצאת אומר אלפים בלח שהן ג' אלפים ביבש מיכאן למדו חכמים מ"ס בלח שהן כוריים ביבש ע"כ]:] בכלים שהן עשויין כים גבהן כחצי רחבן והן עגולין:
טהורין: דאתקוש כלי עץ וכלי עור לשק. וכתבו תוס' ז"ל בשבת פ' ר' עקיבא דף פ"ד דלהכי נקט בכל דוכתא מה שק מיטלטל מלא וריקן וכו' ולא נקט מה בגד מיטלטל מלא וריקן אע"ג דבגד כתיב גבי שק או בגד או עור או שק דלא שייך למילף הכי אלא משק כדכתיב ויהי הם מריקים שקיהם ע"כ:
דרדור: מצאתיו מנוקד בשור"ק:
וקוסטות: אית דגרסי קסתות ואית דגרסי קצתות וי"ס וקסטות ונראה שהיא גרסת הרי"א ז"ל ונקד הסמ"ך בצר"י וקסִטוׁת. ופי' בערוך הוא לגין והגאון פי' מלשון קסטא דמורייסא בלומא קסטא דחמרא בד' לומי דבפרק אין מעמידין הר"ש ז"ל. והר' בצלאל אשכנזי ז"ל הגיה וקוסטת בלי וי"ו אחר הטי'"ת:
ובור ספינה קטנה: נראה לע"ד דהיינו ספינת הירדן המוזכרת בשבת בשבת פרק ט דף פ"ג שהיא ספינה קטנה שאינה יכולה לילך באמצע הים הגדול רק בירדן שהוא נהר קטן. ובירושלמי פ' במה טומנין עריבת הירדן למה היא טמאה מפני שממלאין פירות ומוליכין אותה מן הים ליבשה ומן היבשה לים ע"כ. אבל אי אפשר לומר כן דמי הירדן מים מתוקים הן ואין צריכין לעשות בור בספינה העוברת דרך שם:
שאינם עשויין להטלטל: גרסי':
ארוכות: בכא"ף והן לוחות ואית דגרסי ארובות בבי"ת פי' עריבות שלשין שם הלחם וי"ס דגרסי עריכות פי' שעורכין עליהם הלחם:
דף של נחתומין וכו': ובפ' חומר בקדש דף כ"ד כתבו תוס' ז"ל דכי אמרי' דדף של נחתומין טמא אע"ג דלית ביה קבול כלל היינו משום משמשי אדם ומשמש משמשי אדם ע"כ. ובטור חו"מ סימן צ"ה כתוב וכן רבינו חננאל ז"ל פסק כר' אליעזר דאית ליה כל המחובר לקרקע כקרקע דמי ע"כ וכתוב שם בבית יוסף לא ידענא היכא א"ר אליעזר הכי וכך ה"ל לכתוב ור"ח פסק כרבנן ע"כ פי' כרבנן דפליגי אר' מאיר בפ' שבועת הדיינים דתנן ר"מ אומר יש דברים שהם כקרקע ואינם כקרקע ואין חכמים מודים לו ואפשר להיות דלר' אליעזר דמתני' כיון רבינו חננאל ז"ל ומ"מ קשה לע"ד דא"כ קשיא דרבנן דהכא אדרבנן דהתם ושמא דמפני טעם זה וגם מפני שיש לחלק שום חילוק בין טומאה לשאר דינים לא בחר הרב הגדול מהרי"ק ז"ל לפרש ולומר דהיינו ר' אליעזר דמתני':
בפי' ר"ע ז"ל. [צ"ל לשון מחומר קרצתי כו'] (ואע"ג דטמא מדרבנן) וכו' אמר המלקט נלע"ד שצריך להיות טמא דס"ל וכו'. מערוך. הוא הלוח שמסדרין עליו הלחם שתים מערכות הרמב"ם ז"ל אבל בערוך פי' עץ ארכו אמה ומרדדין בו הרקיקין ע"כ וכן הביאו הר"ש ז"ל:
סלתין: גרסי' בלתי יו"ד אחר הסמ"ך:
מפני שהבנות יושבות בתוכו: פי' הרמב"ם ז"ל לקבל שם מה שיפול מראשם מבשמים ומר. תניא בתוספתא מפני מה נפה של סלתין טמא מפני שהוא מחזירו לכלי ושל בעלי בתים טהור עד שיחזירו לכלי רבי שמעון בן יהודה אומר משום ר"ש אף של סלתים טהור עד שיחזירו לכלי:
כל התלויות: ס"א הַתִלוּין ונכוחה היא בעיני ואף אי גרסינן תִילוּיוׁת צריך לגרוס התי"ו בנקוד חיר"ק וקל להבין:
מקל הבלשין: בשתי יודי"ן הגיהו הרב בצלאל אשכנזי ז"ל הַבַלְשִיִין ונקודת חיר"ק תחת השי"ן וגם תחת היו"ד הראשונה:
העשוי לתלות: פירוש העשוי לתלות בו את הכלי בלבד ואין מסתייעין בו כלל בשעת מלאכה טהור:
לכינוס: בנקודת חיר"ק בכ"ף ושור"ק בנו"ן. פי' לכינוס ממקום פזורן אבל לא לקבל ולאסוף בתוכו:
נבלי השרה: כמו השירה ובערוך נבלי השרה פי' נבל של שרים ושרות:
טמאים: פי' ר"ע ז"ל ודרך המנגים וכו'. אמר המלקט נראה שהם דברי עצמו ז"ל אבל הרא"ש ז"ל תפס פי' הר"ש ז"ל שפירש טמאים מדרבנן ובשל מקדש לא גזור כי היכי דלא גזור אמשקה בית מטבחייא ע"כ:
כל המשקים וכו': כצ"ל:
כל הספרים וכו': בפ"ק דשבת קאמר משום דר' פרנך שלא יאחוז ס"ת ערום ובספר עזרה דהיינו במקדש לא גזור וי"א ספר שכתב עזרא הר"ש והרא"ש ז"ל. ובערוך ערך ספר פירש חוץ מספר עזרה שהכהנים זריזין הם ולא יבאו להצניע ספר אצל תרומה שבשביל כן גזרו עליו טומאה ע"כ:
מרכוף: סוס של עץ וזהו שפירש גאון וכן ערוך שמצאו תלמוד ממסכת כלים בארץ [צ"ל רומא] דוחה ומצאו בו פי' מרכוף סוסיא דבר גיניתא. עוד פי' בערוך דיש ששונים המרכוב טהור ומפרשין העץ שבכנור שכורכין עליו החוט ומרכיבין אותו עליו ע"כ:
אנקטמין: אין זה לוקטמון דבפ' במה אשה דקאמרי' התם חמרא דאכפא דהכא טמא והתם טהור וענין אחר הוא הר"ש ז"ל:
אליית: בנקודת חיר"ק תחת הלמ"ד ותחת היו"ד. אכן הר' יהוסף ז"ל קד האל"ף והלמ"ד בפת"ח: