משנה כלים טו ה

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק טו · משנה ה | >>

רחת של גרוסות, טמאה.

של אוצרות, טהורה.

של גיתות, טמאה.

של גרנות, טהורהיח.

זה הכלל: העשוי לקבלה, טמא.

לכנוס, טהור.

משנה מנוקדת

רַחַת שֶׁל גָּרוֹסוֹת, טְמֵאָה;

שֶׁל אוֹצָרוֹת, טְהוֹרָה.
שֶׁל גִּתּוֹת, טְמֵאָה;
שֶׁל גְּרָנוֹת, טְהוֹרָה.
זֶה הַכְּלָל:
הֶעָשׂוּי לְקַבָּלָה, טָמֵא;
לְכִנּוּס, טָהוֹר:

נוסח הרמב"ם

רחת הגרוסות - טמאה,

ושל אוצרות - טהורה.
של גיתות - טמאה.
ושל גרנות - טהורה.
זה הכלל -
העשוי לקבלה - טמא,
לכנוס - טהור.

פירוש הרמב"ם

הרחת - מזרה, יקראו גם כן בערבי "אל-ראחה", ובלשון לע"ז "פלא".

ושל גרוסית - יניפו בה הפולים מקליפתן כאשר יטחנו.

ושל אוצרות - ללקט בו החיטה מהצדדין וינקהו עד שתשוב באוצר.

וכבר סיפרם בשורש זה, כלי העשוי לקבלה טמא, לכינוס לקבל בו לא לקבץ בתוכו טהור:

פירוש רבינו שמשון

רחת. כדכתיב (ישעיה ל) ברחת ובמזרה. של גרוסות יש לה בית קיבול שמכניסין בהם לריחים ושל גיתות להשליך חוץ מן הגת:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

רחת - שזורים בה יז תבואה וקטניות. בערבי אלרח"ה, ובלע"ז פאל"א:

הגרוסות - העושים גריסים של פול:

טמאה - לפי שיש לה בית קיבול ועשויה להכניס בה לרחיים:

ושל אוצרות - עשויה ללקט בה החטה שהיא מן הצדדים מכאן ומכאן. ולנקותה שתתישב באוצר:

ושל גיתות - להשליך החרצנים והזגין חוץ מן הגת:

לכינוס - ממקופ פזורן, אבל לא לקבל בתוכו:

פירוש תוספות יום טוב

רחת. פי' הר"ב שזורין בה כו'. כדכתיב ברחת ובמזרה (ישעיה ל). הר"ש:

של גרנות טהורה. שאין להם ב"ק. מהר"ם:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יז) (על הברטנורא) כדכתיב ברחת ובמזרה:

(יח) (על המשנה) טהורה. שאין להם בית קבול. מהר"מ:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

לכינוס:    בנקודת חיר"ק בכ"ף ושור"ק בנו"ן. פי' לכינוס ממקום פזורן אבל לא לקבל ולאסוף בתוכו:

תפארת ישראל

יכין

רחת:    שויפעל בל"א שזורין בה קטניות:

של גרוסות טמאה:    דמשום שהקטניות עגולין ומתגלגלין מהר מהרחת. להכי עושין לה ב"ק בשפתותיה שיעכבו הגלגול:

של אוצרות:    רחת של גרוסות. שעשויה רק לאסיף על ידה התבואה המפוזרת בהאוצר או שזורין אותה באוצר שלא תתעפש. והרי באוצר לא חייש שיתפזרו שם. רק בשזורה בשדה וכברישא:

טהורה:    אף שיש לה ב"ק קצת. אינו עשוי לקבלה. דא"צ לב"ק שלה. וכמצודת העכבר לקמן בסוף פרקן:

של גתות:    שעשוייה להשליך על ידה הזגין שבגת לחוץ:

טמאה:    מדיש לה ב"ק. ועשוי לקבל בתוכו הרבה מדצריך להזגין להסקה:

של גרנות:    העשוייה לזרות בה תבואה שאין הגרעינין שלהן מתגלגלין מהרחת:

בועז

פירושים נוספים