מלאכת שלמה על יבמות ט
<< · מלאכת שלמה · על יבמות · ט · >>
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
משנה א עריכה
יש מותרות וכו': רפ"ק דנדרים:
כהן הדיוט שנשא: בגמ' מפרש דה"ה דמצי למיתני קידש והאי דתנא נשא משום דבעי למיתני בצדה חלל שנשא כשרה דהוי דוקא אבל קידש לחוד לא שויא חללה תנא הכא נמי נשא והה"נ שנשא בתולה שהרי כשמת נעשית אלמנה אלא משום דקבעי למיתני סיפא כהן גדול שנשא את האלמנה ויש לו אח כהן הדיוט דדוקא אלמנה שנתחללה בביאתו ונאסרה לאחיו ההדיוט אבל בתולה חזיא ליה להתיבם מש"ה קתני אלמנה:
חלל שנשא כשרה ויש לו אח כשר: גרסי'. אלא שהרמב"ם ז"ל נראה דגריס כשר שנשא כשרה ויש לו אח חלל וז"ל אמרו כשר וכשרה ר"ל כהן כשר וכהנת כשרה והנראה מזאת המשנה שהכהנת אסורה לחלל וזה מאמר דחוי לפי שעיקר אצלנו לא הוזהרו כשרות להנשא לפסולים אלא מותר חלל בכהנת כשרה ע"כ:
משנה ב עריכה
ואלו מותרות ליבמיהן: ביד פ"ו דהג' יבום סי' י"ג ובטור א"ה סי' קע"ד אע"ג דהני אסורות לבעליהן ובעמוד והוציא קאי ואיהו גופיה לא הוי בר הקמת זרע באשה זו אפ"ה אחיו מקים לו זרע ומותרות להתיבם לו נמוקי יוסף:
אסורות לאלו ולאלו וכו': תוס' פ"ק דסוטה דף ו':
כ"ג שנשא את האלמנה: מפני שנתחללה בביאתו אסורה ליבמה אפי' כהן הדיוט וכן פי' ר"ע ז"ל כבר:
ושאר כל הנשים מותרות לבעליהן וליבמיהן: בגמ' מסיק דתנא דידן תנא ושייר בכולהו חלוקות וכן נמי גרסי' בירושלמי מתני' דהכא מסייעא לר' יונה דאמר לית כללי דרבי כללים משום דהך כלל דאמר ושאר כל הנשים אינו דוקא דהא פצוע דכא כדאי' נמי בגמ' דכהן פצוע דכא שנשא ישראלית אסורה לבעלה ומותרת ליבמה כשר. והכשר שנשא כשרה ויש לו אח פצוע דכא אסורה ליבמה ומותרת לבעלה פצוע דכא שנשא ישראלית ויש לו אח פצוע דכא אסורה לבעלה וליבם גיורת מותרת לזה ולזה. ובירוש' גרסי' המחזיר גרושתו משנשאת חולצת ולא מתיבמת והביאו רב אלפס ז"ל לעיל פ' שני דף ת"ז ופי' שם נמוקי יוסף חולצת דבני חייבי לאוין תפסי בהו קדושין הלכך לא מפטרי בלא חליצה אבל לא מתיבמת כיון דהוות קיימא עליה דאת באיסור ה"נ קיימא באיסור עליה דיבם ול"ד ליש מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן ע"כ ואפשר שהיה צריך להיות ול"ד דיש אסורות לבעליהן ומתרות ליבמיהן. ואיכא נמי ט"ו עריות שמותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן וצרת סוטה מותרת לבעלה ואסורה ליבם הבא על אחות חלוצתו אסורה לו ומותרת ליבם ואחיו שנשא אחות חלוצתו מותרות לבעל ואסורה ליבם. והקשו תוס' ז"ל וא"ת והא אלו קתני דהכי פריך בפ"ק דקדושין גבי ואלו שאין מעניקין להם וגבי אלו דברים שאין להם שיעור ואומר ר"י דהכא לא נקט אלו אלא לפרושו הא דקתני עניינים הרבה ברישא יש מותרות יש אסורות ולהכי לא שייך למפרך ועוד דבכל מקום ששונה שני עניינים אלו שיש ואלו שאין משייר אע"ג דתני אלו כי ההיא דאלו נערות שיש להם קנס דשייר מצרי ואדומי ופסולי כהונה ובפ' המזבח מקדש דתנן אלו שפסולן בקדש ולא חשיב ניתנין למעלה שנתנן למטה וכו' בחוץ בפנים בפנים בחוץ ופסח וחטאת ששחטן שלא לשמן דחשוב להו בברייתא עכ"ל ז"ל ועיין בתוס' דפ"ק דסוטה ריש ד' ו':
משנה ג עריכה
שניות מד"ס כגון אם אמו: ואשמועי' תנא דאפי' באיסורא דרבנן לא מתיבמות אלא חולצות שהעמידו דבריהם במקום מצות עשה:
שניה לבעל ולא שניה ליבם: בהלכות יבום פ"ו סי' י"ג:
אין לה כתובה: ר"ע ז"ל פי' כפי' הרי"ף והרמב"ם ז"ל אבל רש"י ז"ל פירש וכן בירוש' אין לה כתובה אפי' נכסי צאן ברזל שהכניסה לו שאף הן נקראין כתובה ולא בלאות אפי' של נכסי צ"ב הקיימין. ועיין במ"ש בספי"א דכתובות בענין ולא פירות בשם רש"י והתוס' והמפרשים ז"ל. ובטור א"ה סי' קט"ז ועיין בתוס' פ' נערה שנתפתתה (כתובות דף נ"ב) שפירשו מתני' אליבא דרבא דהלכתא כותיה לגבי אביי דהאי אלמנה לכ"ג דקתני דיש לה פירות דהיינו פירות ממש כשיעור שאכל. ואותן פירות עצמן לא יתן הבעל אא"כ נשבית דאי אפילו לא נשבית א"כ היתה נשכרת וכל הנשים היו רוצות בכך שלא יפדו ויהיו הפירות שלהן ע"כ בקיצור: בפי' ר"ע ז"ל שאם לותה אלמנה למזונותיה אין הבעל חייב לשלם למלוה אמר המלקט וכו' ועיין במ"ש בשמם ז"ל ובשם הרא"ש ז"ל בס"פ אלמנה ניזונת: בסוף פי' ר"ע ז"ל לפי שהללו מד"ס וצריכין חיזוק וכו' אמר המלקט היינו טעמא דרבי אבל רשב"א אומר דאלמנה לכ"ג יש לה כתובה מפני שהוא פסולה על ידו והוא פסול כדתנן בבכורות ספ"ח הנושא נשים בעבירה פסול עד שידיר הנאה וכל מקום שהוא פסול והיא פסולה קנסו אותו רבנן בכתובה אבל שניות שהוא כשר והיא כשרה קנסו אותה שלא יהיה לה כתובה כדי שלא תתעכב אצלו אבל כיון דלית לה כתובה שבקא ליה ונפקא אבל הכא ממילא נפקא לה הואיל והוא נפסלת על ידו והוא נפסל על ידה ותמיד יש קטטה ביניהם ובגמ' מפר' רב חסדא דאיכא בין רשב"א ובין רבי ממזרת ונתינה לישראל מ"ד דאורייתא הא נמי דאוריי' ויש לה כתובה ומ"ד מפני שהוא מרגילה הא היא מרגלא ליה פי' רש"י ז"ל הואיל ואינה גרועה מחמתו טרחא ומהדרא לינשא לישראל כדי להעלות זרעה ואע"ג דבנה נמי ממזר דקיי"ל הלך אחר פסולן אפ"ה היכא דאיכא תקנתא לממזרים כר' טרפון דאמר בס"פ האומר דקדושין יכולין ממזרים הזכרים ליטהר טרחא ומנסבא לישראל וסתמא דמתני' דקתני ממזרת ונתינה לישראל יש להם כתובה דיוקא כותיה דרבי ואיכא נמי תו בגמ' שנויי אחריני במאי דאיכא בין רבי לרשב"א: בסוף פי' ר"ע ז"ל דחלוצה לכהן דאורייתא היא אמר המלקט דאמרי' במתני' דהתם דלוקה כהן הדיוט על החלוצה ומרבינן לה מקרא דכתי' גרושה אין לי אלא גרושה חלוצה מנין ת"ל ואשה ומ"מ בגמ' דהכא וגם בפ' עשרה יוחסין (קידושין דף ע"ה) אמרינן דחלוצה אינה אלא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא: ועיין במ"ש בפ"ד דגיטין סי' ה':
משנה ד עריכה
וכן בת כהן ללוי לא תאכל לא בתרומה: וכו': נ"א ברוב הספרים לא יאכלו לא בתרומה וכו'. ירוש' דפירקין ודפ' בתרא דמעשר שני ניחא בתרומה לא תאכל במעשר מה נפשך כהנת היא תאכל לויה היא תאכל ר' אילא בשם ר' יוחנן כמ"ד אין נותנין מעשר לכהונה ע"כ ובטור י"ד סי' של"א:
משנה ה עריכה
בת ישראל שנשאת לכהן וכו': עד סוף הפרק ביד פ"ו דהלכות תרומות סימן י"ז י"ח י"ט ובטור יו"ד סי' של"א:
מת ולה הימנו בן תאכל בתרומה: דכתיב ויליד ביתו עכ"ל ר"ע ז"ל אמר המלקט האי דרשא לא מייתי לה בגמ' אלא בתורת כהנים:
מת ולה ממנו בן לא תאכל לא בתרומה ולא במעשר: כתב הר' יהוסף ז"ל ברוב הספרים ל"ג זה: סימן הויו הכתוב בפי' ר"ע ז"ל קודם לשון המתחיל נשאת ללוי צריך למחוק אותו:
מת בנה מלוי תאכל כו': דהדרא אכלה משום בנה מכהן ומפקי' לה מדכתי' ובת כהן כי תהיה אלמנה ובת קרא יתירא הוא דה"מ למיכתב וכי תהיה דהא לעיל מיניה כתיב ובת כהן כי תהיה לאיש זר אלא ודאי לדרשא אתא לאשמועינן דבת ישראל אוכלת בשביל בנה הכהן ואם בת כהן היא שנשאת לזר ומת בלא בנים חוזרת ואוכלת וכשהיא חוזרת לבית אביה חוזרת לתרומה ואינה חוזרת לחזה ושוק דכתי' מלחם ולא כל לחם פרט לחזה ושוק ודוקא אם חוזרת לבית אביה הכהן אבל בת ישראל החוזרת לאכול בתרומה בשביל בנה הכהן כדאמרן במתני' חוזרת לכל דליכא מיעוטי והכא תניא בתוספתא וכ"ה שם ביד פ"ו סי' ז' ח':
בת כהן שנשאת לישראל: פ"ו דה' תרומות סי' י"ח:
משנה ו עריכה
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.