משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 146:
אבל למרות שבעלי קריאה רבים בישראל ובתפוצות איצמו את ההברה הישראלית, והם כבר קוראים לפי השיטה הזאת במשך כמה דורות, עדיין לא יצא לאור אף מהדורה של החומש או התנ"ך שבה מסומן הקמץ הקטן כשיטתם.{{הערה|יוצא מן הכלל הוא הסידור החדש של קורן (אשכנז וספרד), שבו לדוגמה מנקדים צָהֳרַיִם בקמץ קטן בצד"י; אמנם בתנ"ך קורן הוותיק אין סימון כלל לקמץ קטן. להסבר מלא ומפורט על שיטת הניקוד המיוחד שבסידור קורן, שיש לה משמעות רבה גם למהדורת התנ"ך שלנו, ראו את [https://www.korenpub.com/media/productattachments/files/f/i/file_11.pdf מאמרו של חנן אריאל, "על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן", באתר הוצאת קורן].}} אמנם בשנים האחרונות נדפסו חומשים רבים המציינים קמץ קטן בפונט מיוחד, אבל כולם לפי מנהג הספרדים, וזה כולל גם את ה"תיקון קוראים" מבית הוצאת חורב, הבנוי על שיטתו של הרב ברויאר.{{הערה|יצויין שב"תיקון קוראים" מציינים מצד אחד את הקמץ הקטן לפי המסורת הספרדית ולא לפי השיטה האחרת ע"פ כללי הדקדוק. אבל מצד שני, בעניין אחר השנוי במחלוקת דומה, הם '''לא''' מציינים שווא נע במלים כגון "שְׁתֵּי" ו"שְׁתַּיִם" אלא שווא נח, בניגוד למסורת ההגיה הספרדית ובהתאם לכללי הדקדוק. למידע נוסף על הגיית תיבה זו ראו ב[https://www.korenpub.com/media/productattachments/files/f/i/file_11.pdf מאמרו של חנן אריאל], עמ' 6 ובמיוחד בהערה 48. במהדורתנו איננו מבחינים כעת בין שווא נע לשווא נח מסיבה טכנית: עדיין אין שני תווים שונים בשבילם ביוניקוד. אבל ברמת העיקרון נראה שיש לבצע את הניקוד בתיבות הללו בשווא נח דווקא, לפי שיטת המסורה (ובהתאם לטעם היתיב שיכול לבוא בה) וההגיה המקובלת ביחד. בנושא זה נאמץ אם כן את שיטת תיקון קוראים "חורב" ולא את שיטת סידור קורן).}}
'''סימון מלא לשתי השיטות:''' מהדורתנו תכיל סימון של קמץ קטן גם בקמץ הבא לפני חטף קמץ (שלא לְשֵׁם יידוע), ובקמץ הבא במקום חטף קמץ באות לא גרונית. בכך נציע חידוש מבורך ומתבקש בשביל אותם קוראים רבים שאין בשבילם אף מהדורה אחרת שמסמנת קמץ קטן לפי שיטתם, אמנם בו בזמן נכיל '''גם''' את מסורת הקריאה הספרדית באופן מלא.{{הערה|סימון זה יבוצע אף במקומות שיש בהם געיה בכתר, כגון בתיבת כׇּֽל־ מוקפת, ובתיבת קָֽדָשִׁים (ראוי לציין שתיבה זו מנוקדת פעמים רבות קֳדָשִׁים בחטף קמץ בכתר כדי למנוע טעות). לגעיות בכתר ובכתבי־היד הקדומים יש תפקידים נוספים מלבד הנעת השווא; ראו את דבריו של ויינברג, [https://www.jstor.org/stable/3263345 "המבנים של הקמץ הקטן"] (2.1.2.1d עמ' 154): "תפקידו של המתג מגוון, מורכב, ולעתים קרובות לא ברור—אי אפשר לקבל כדבר המובן מאליו שיש לו פונקציה באופן מכני "לפתוח את ההברה", כלומר לזהות את השווא הבא לאחריה כשווא נע (מה שהופך את הקמץ לקמץ קטן)"; והשוו את [https://www.korenpub.com/media/productattachments/files/f/i/file_11.pdf מאמרו של חנן אריאל], עמ' 3-4. ויינברג הוסיף שם (e) ש"ציונו של המתג נעשה באופנים שונים במהדורות שונות של המקרא" (כוונתו כנראה גם לכתבי־היד). יצוין שבתנ"ך מהדורת "סימנים" (פלדהיים), שבו מסמנים קמץ קטן בעקביות לפי השיטה הספרדית, יש מקומות שבהם הדפיסו את התיבה "כל" בקמץ קטן ביחד עם סימן של "מאריך" (געיה): "כׇּֽל". סימון הגעיה במהדורה זו הושפעה מכתבי־היד הטברנים, למרות שהתופעה הזאת לא מתיישבת לכאורה עם השיטה הספרדית.}} הדבר מתאפשר על ידי תיעודן המלא של '''שתי השיטות ביחד''' בתוך תיעוד הנוסח.{{הערה|צריך לציין שהתיוג והסימון המלאים עדיין לא בוצעו לתיבות "קָדָשִׁים", "שָׁרָשִׁים" ונגזריהם הרלוונטיים. יש בהם כעת קמץ קטן, אבל אין בהם תיעוד למסורת הספרדית (בקמץ רחב). הסיבה לכך טמונה באי-העקביות הנוצרת מתוך שילובה של המסורת הספרדית עם נוסח הכתר, שפעמים רבות נכתבים בו "קֳדָשִׁים" ו"שֳׁרָשִׁים" בקמץ חטוף. אי-סימון של הקמץ הקטן כשאין חטף, ביחד עם הגייה של החטף כקמץ קטן כשהוא קיים, יוצרים מצב מטעה שגורם לקורא לחשוב שמדובר על הגייה שונה למרות שמדובר על אותה תיבה בדיוק. אי-העקביות הזאת מופיעה בתנ"ך סימנים, שבו מבליטים את הקמץ החטוף כדי שייראה כמו קמץ קטן, ובאותה תיבה מסמנים קמץ רחב כשאין חטף.}}
'''תיעוד על ידי "[[תבנית:מ:קמץ]]":''' תיעוד שתי השיטות באופן מלא יתבצע ע"י השימוש ב"[[תבנית:מ:קמץ]]", שבה יש שני משתנים עיקריים: האות "ד" (=לפי כללי ה'''ד'''קדוק) והאות "ס" (=לפי השיטה ה'''ס'''פרדית). כגון: <nowiki>{{מ:קמץ|ד=קׇדָשִׁים|ס=קָדָשִׁים}}</nowiki> או <nowiki>{{מ:קמץ|ד=וְאׇהֳלִיאָ֜ב|ס=וְאָהֳלִיאָ֜ב}}</nowiki>. רצוננו שהתיוג הקפדני הזה לכל המנהגים יאפשר בעתיד לכל קורא לבחור באופן אוטומטי את השיטה המועדפת עליו.{{הערה|יש כ-337 תיבות במקרא שבהם יש מחלוקת בין שתי שיטות ההגיה לגבי קמץ גדול וקמץ קטן, לפי מספר הפעמים ש[[תבנית:מ:קמץ]] מופיעה במהדורתנו. יש ביניהם ספקות נוספים מלבד הסוגים שכבר פירטנו, כגון: "כִּ֣י יִפְגָשְׁךָ" ([[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/וישלח|בראשית לב,יח]]); "כִּֽי־יִשְׁאָלְךָ֥" ([[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/בא|שמות יג,יד]]); "כִּֽי־יִשְׁאָלְךָ֥" ([[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ואתחנן|דברים ו,כ]]); "תִּֽשְׁאָלְךָ֖" ([[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ראה|דברים יד,כו]]); "עֲמָֽדְךָ֣" ([[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/ספר תרי עשר/עבדיה א|יונה א,יא]]). בכולם סימנו שתי אפשרויות: על פי מסורת ההגיה הספרדית ("ס"), ועל פי אפשרות דקדוקית אחרת ("ד"). (בתורה ובהפטרות ובחמש מגילות נעזרנו לשם קביעת האפשרות הדקדוקית בקריאתו של [http://www.yutorah.org/Rabbi_Jeremy_Wieder הרב ירמיהו וידר] מישיבה אוניברסיטה בניו יורק, קריאה מדויקת על פי כללי הדקדוק מפיו של תלמיד חכם מובהק ובעל קורא מומחה, בקיא בתנ"ך ובלשון המקרא, שנמצא [http://www.yutorah.org/Laining כאן] ו[http://www.judaicapress.com/Leining-Master-Holiday-and-Megillah-Downloads-Sephardic.html כאן].) כוונתנו בעתיד שהקורא יוכל לבחור את שיטת הקריאה המועדפת עליו לכל סוג של ספק.}}
| |||