פתיחת התפריט הראשי

פרק לטעריכה

"לב" – שם משתתף, הוא שם האבר אשר בו התחלת החי, כל בעל לב: "ויתקעם בלב אבשלום" (שמואל ב יח, יד). וכאשר היה זה האבר באמצע הגוף, הושאל לאמצע כל דבר: "עד לב השמים" (דברים ד, יא), "בלבת אש" (שמות ג, ב).

והוא שם מחשבה גם כן: "לא לבי הלך" (מלכים ב ה, כו); רוצה לומר: הייתי נמצא במחשבתי כשאירע כך וכך. ומזה העניין: "ולא תתורו אחרי לבבכם" (במדבר טו, לט), רוצה לומר: רדיפת מחשבותיכם. "אשר לבבו פונה היום" (דברים כט, יז), מחשבתו סרה. והוא שם העצה: "כל שארית ישראל לב אחד להמליך את דוד" (דברי הימים א יב, לט), כלומר, על עצה אחת. וכן אמרו: "ואוילים בחסר לב ימותו" (משלי י, כא), כלומר, בחסרון עצה. וכן אמרו: "לא יחרף לבבי מימי" (איוב כז, ו), עניינו: לא תטה עצתי מזה העניין, כי ראש הדברים: "בצדקתי החזקתי ולא ארפה, ולא יחרף לבבי מימי".

ומעניין "יחרף" אצלי, אמרו "שפחה נחרפת לאיש" (ויקרא יט, כ), דומה לערבי כלומר מנחרפה, רוצים בה נוטה מקניין העבדות לקניין האישות.

והוא שם הרצון: "ונתתי לכם רועים כלבי" (ירמיהו ג, טו); "היש את לבבך ישר כאשר עם לבבי" (מלכים ב י, טו), כלומר, רצונך ביושר כרצוני. וכבר הושאל לבורא לפי זה העניין: "כאשר בלבבי ובנפשי יעשה" (שמואל א ב, לה), עניינו: יעשה כפי רצוני; "והיו עיני ולבי שם כל הימים" (מלכים א ט, ג), השגחתי ורצוני.

והוא שם השכל: "ואיש נבוב ילבב" (איוב יא, יב), כלומר ישכיל; וכן: "לב חכם לימינו" (קהלת י, ב), שכלו בעניינים השלמים; וזה הרבה. ולפי זה העניין הושאל לשם בכל מקום, רצוני לומר שהוא מורה על השכל, אלא הזר שהוא מורה על הרצון, כל מקום כפי עניינו. וכן: "והשבות אל לבבך" (דברים ד, לט), "ולא ישיב אל לבו" (ישעיהו מד, יט), וכל מה שדומה לו, כולו בחינת שכל, כמו שאמר: "ולא נתן ה' לכם לב לדעת" (דברים כט, ג), כמו "אתה הראת לדעת" (דברים ד, לה).

אמנם מאמר "ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך" (דברים ו, ה), פירושו אצלי, בכל כוחות לבך, כלומר כוחות הגוף כולם, כי התחלות הכל מן הלב. והעניין, שתשים תכלית פעולותיך כולם השגתו, כמו שבארנו בפרוש המשנה ובמשנה תורה: