פתיחת התפריט הראשי

ירד, עלה.

כבר קדם לנו שאנחנו כשנזכור בזה המאמר שֵׁם מאלו השמות המשתתפים, אין דעתנו שנזכיר כל ענין שיאמר עליו השם ההוא, כי אין זה המאמר בלשון. אבל נזכיר מן העניינים ההם, מה שאנחנו צריכים לו בענייננו, לא דבר אחר.

ומזה ירד ועלה, הירידה והעליה, שני שמות מונחים בלשון העברי, ועניינם ידוע כי כשייעתק הגוף ממקום אל מקום שפל ממנו יאמר – ירד. וכשייעתק ממקום אל מקום גבוה ממנו יאמר - עלה.

ואחר כן הושאלו שני השמות האלה לגדולה ולעוצם. עד כשתשפל מעלת האיש ייאמר ירד, וכשתגבה מעלתו בגדולה ייאמר עלה. אמר השם יתעלה: "הגר אשר בקרבך יעלה עליך [מעלה מעלה] ואתה תרד [מטה מטה]" (דברים כח, מג). ואמר "ונתנך ה׳ עליון על כל גויי הארץ" (דברים כח, א). ואמר "ויגדל אלהים את שלמה למעלה" (דברי הימים א כט, כה). וכבר ידעת רוב עשותם ז"ל "מעלין בקודש ולא מורידין". ועל זה הצד עוד ייעשה בירידת העיון, והיות האיש פונה במחשבתו אל עניין פחות מאד, ייאמר שירד. וכן כשיפנה במחשבתו אל עניין מעולה ונכבד, ייאמר עלה.

וכאשר היינו המון האנשים למטה שבתחתיות במקום, ובמעלה המציאה, בערך לסובב, והוא יתעלה במעלה שבעליונים, לפי אמיתת מציאות וגדולה ועצמה לא עליונית מקום ורצה יתעלה במה שרצה, הגיע חכמה ממנו והשפעת נבואה על קצתנו, קרא שֲׁרוּת הנבואה על הנביא או שכון השכינה במקום, ירידה. וקרא העלות ענין הנבואה ההיא מן האיש, או סוד השכינה, מן המקום, עלייה.

וכל ירידה ועלייה שתמצאם מיוחסות לבורא יתעלה אמנם הרצון בהם זה העניין, וכן כשתרד מכה באומה או באקלים כפי רצונו הקדום אשר יקדימו ספרי הנבואה קודם ספר המכה ההיא, לְסַפֵּר שהשם פקד מעשיהם ואחר כן הוריד בהם העונש, יכונה העניין הזה גם כן בירידה, להיות האדם שפל ונבזה שיפקדו מעשיו וייענש עליהם לולא הרצון. וכבר התבאר זה בספרי הנבואה. ואמר "מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו" (תהלים ח, ה), רומז על זה העניין, ולזה כִּנה זה העניין בירידה, אמר "הבה נרדה ונבלה שם שפתם" (בראשית יא, ז). "וירד ה׳ לראות" (בראשית יא, ה) "ארדה נא ואראה" (בראשית יח, כא). והעניין כולו, בוא העונש באנשי השפל.

ואמנם העניין הראשון, רוצה לומר עניין הנבואה והכבוד הרבה: "וירדתי ודברתי עמך שם" (במדבר יא, יז), "וירד ה׳ על הר סיני" (שמות יט, כ), "ירד ה׳ לעיני כל העם" (שמות יט, יא), "ויעל מעליו אלהים" (בראשית לה, יג), "ויעל אלהים מעל אברהם" (בראשית יז, כב).

אבל אומרו ו"משה עלה אל אלהים" (שמות יט, ג), הוא מן העניין השלישי, מצורף אל היותו גם כן עולה אל ראש ההר אשר ירד עליו האור הנברא, לא שהשם יתעלה יש לו מקום יעלה אליו העולה או ירד ממנו. יתעלה מדמיוני הסכלים עלוי גדול :