מהרש"ל על הש"ס/ברכות/פרק ג

‏‏

על ש"ס: מהרש"ל | ראשונים | אחרונים

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

דף יח עמוד א

תוס' בד"ה למחר כו' ותימה והא אמרינן פרק התכלת ההיא שעתא ודאי רמינן להו פירש נותנין ציצית בטליתותיהן משום לועג כו' ומאי שנא אומר ר"ת כו' כצ"ל:

בא"ד לדורותם כו' נ"ב פירוש משום הכי היו מחוייבים באותן דורות בציצית שהיו דור שכולו תם וק"ל:

דף יח עמוד ב

רש"י בד"ה חזיה שמואל ללוי הכירו שהיה יושב כו' ונ"ב נ"ל:

דף יט עמוד א

גמרא אמר רבי יהודה ח"ו כו' אלעזר בן חנוך שפקפק כו' כצ"ל:

שם כבן שמתחטא. לפני אביו כו' נ"ב ובערוך פירש הילדים רכים תרגומא טליא מחטיין כלומר שבן מתענג לפני אביו כו' וכהאי גוונא בפסיקתא בזכות שני דברים שישראל מתחטאין לפני המקום כו':

שם שלח ליה שמעון בן שטח אלמלא תודוס כו' ותנן אותו היום כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה דוגמא כו' שהיו גרים כו' נ"ב ובערוך פירש לפירושו זה הכי קאמר שמעיה ואבטליון השקוה כדי להראות חשיבות של גרים בא"י שהם כישראל ונמצא מזלזלין בכבודן ולפי שגינה שמעיה ואבטליון נידו אותו לכבוד הרב ע"ש:

בא"ד השקוה מי צבע אבל כו' התורה עליה אלא לירא אותה כצ"ל והס"ד:

דף יט עמוד ב

גמרא ת"ש ולאחותו נ"ב כל ימי הזירו לה' על נפש מת לא יבא לאביו ולאמו לאחיו ולאחותו לא יטמא:

תוס' בד"ה רוב ארונות כו' שיש עליו טפח כו' ונ"ב פירוש אז נוקעת ועולה אפילו מצד הריקן:

בד"ה ולאחותו כו' שאם היה כהן גדול ונזיר כו' כצ"ל ונ"ב נ"ל:

דף כ עמוד א

גמרא ואנן קא מתנינן שיתא כו' כי הוה שליף חד מסאניה כו' זרעא דשפירי כוותי כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה שב ואל תעשה כו' נתנו לדחות על כרחך היינו דדחייתן אינה כו' כצ"ל:

בד"ה האשה וכו' עוקצין הס"ד:

בד"ה בתליסר כו' והכי אמרינן כו' כצ"ל:

בד"ה כרבלתא שם לבוש חשוב כו' נ"ב בערוך פי' מלבוש אדום כעין כרבלתא דתרנגולא ואין דרך בנות ישראל להתכסות בו שהוא פריצות ומביא לדבר עבירה עד כאן ולפירש"י נראה בעיני שהפריצות היה שהלכה במלבוש חשוב לשוק בלא כסוי סרבל וק"ל:

בד"ה מתון לשון מאתן הס"ד:

תוס' בד"ה אמרת לא כו' מנא ליה דהכא מיירי בעושה כו' כבר דמעלה דנזיר כו' יש לנו לומר כי יש כו' כצ"ל:

דף כא עמוד א

רש"י בד"ה כי שם כו' לאלהינו באמן הכי כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה ורבי יוחנן כו' הלכה כר"י נ"ב ונראה בעיני דאף ר"י לאו חובה ממש קאמר אלא ולואי כלומר מצוה איכא וכן משמע בתוס' דמקום שנהגו דף נ"ד בד"ה וכאמר רבי יוחנן כו':

דף כא עמוד ב

תוס' בד"ה עד שלא כו' לא יתפלל הס"ד ואח"כ מתחיל הדבור חדש באיזה אמן כו' כצ"ל:

דף כב עמוד א

רש"י בד"ה חד תני בבן עזאי כצ"ל והס"ד:

בד"ה גדר גדול גדרו במה שהצריכו במ' סאה כצ"ל והס"ד:

דף כב עמוד ב

תוס' בד"ה אלא לכ"ע כו' ובדשהה קמפלגי כו' נ"ב פי' ר"י מפריש ס"ל סברא קמייתא דאין לחלק בין שהה מחמת אונס כו' הלכך מאחר דבלא שהה כולי עלמא מודו דאינו חוזר לראש ש"מ דחזי ולא דחי ואם כן מאי שנא בשהה פי' מאחר דשהה לחוד בלא השתין מים אין חוזר לראש כמו שהקשה רב אשי האי אם שהה אם לא שהה מיבעי ליה א"כ אף בהשתין לא יהא חוזר לראש מאחר דחזי ודו"ק ומבואר יותר בדברי הרא"ש (עיין במהרש"א):

דף כג עמוד א

גמרא אמר רב זביד ואיתימא רב (אדא) [יהודה] עד פרסה כו':

שם אמר רבה בר בר חנה כו' עד ומניחן צ"ל קודם אמר ר"י בר אחא כו' ונ"ב באלפס וברא"ש מהופך:

דף כג עמוד ב

גמרא ולא ישתין מים ולא יישן כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה אם היה התפילין או למטה כו' הד"א:

דף כד עמוד א

גמרא בין כר לכסת כו' נ"ב ואיירי שהיו מונחים בכיס או בכלי דהא בעי כלי בתוך כלי לתשמיש וכן משמע מתוס':

שם היה ישן במטה ואשתו עמו במטה לא יחזיר פניו ויקרא ק"ש כו' כצ"ל לפי גרסת התוס':

שם תכשיטין שבחוץ עם תכשיטין שבפנים נ"ב אצעדה ועגיל בחוץ וכומז בפנים:

רש"י בד"ה דורשי חמורות קשרים כו' כצ"ל:

בא"ד דורשי חמורות גרסינן כו' נ"ב והוא מלשון חומרתא שהוא לשון קשר וי"מ מלשון חומרתא והיא מרגליות כלומר שהיו דורשים סתרי תורה:

דף כד עמוד ב

תוס' בד"ה בחבלי השוא כו' פסק רבינו חננאל כו' נ"ב שייך לעמוד השני:

דף כה עמוד ב

גמרא ה"ק רשב"ג אחר המטה כו' כצ"ל:

דף כו עמוד א

גמרא זיבה לר"י מאי כו' כצ"ל:

שם ת"ש המשמשת וראתה כו' נ"ב פירוש שפלטה ואחר כך ראתה: