מדרש תנחומא מקץ ט

ט ואל שדי יתן לכם רחמים (בראשית מג, יד).

ילמדנו רבינו: עד כמה תפלות חייב אדם להתפלל בכל יום? כך שנו רבותינו: אין מתפללין יותר מג' תפלות שתקנו אבות העולם. אברהם תקן תפלת שחרית, שנאמר וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם (בראשית יט, כז). ואין עמידה אלא תפלה, שנאמר ויעמוד פנחס ויפלל (תהלים קו, ל). יצחק תקן תפלת מנחה, שנאמר (בראשית כד) ויצא יצחק לשוח (בראשית כד, סג). ואין שיחה אלא תפלה, שנאמר תפלה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו (תהלים קב, א). יעקב תקן תפלת ערבית, שנאמר ויפגע במקום (בראשית כח, יא). ואין פגיעה אלא תפלה, שנאמר ואתה אל תתפלל וגו' ואל תפגע בי (ירמיה ז, טז). ואף דניאל כתיב ביה וזמנין תלתא ביומא הוא ברך על ברכוהי וגו' (דניאל ו, יא), ולא פירש באיזה שעה. עמד דוד ופירש: ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע קולי (תהלים נה, יח). לפיכך אין אדם רשאי להתפלל יותר משלש תפלות ביום. ורבי יוחנן אמר: ולואי יתפלל אדם והולך כל היום. שאל אנטונינוס את רבינו הקדוש מהו להתפלל בכל שעה? אמר ליה אסור. א"ל למה? א"ל שלא ינהג קלות ראש בגבורה. לא קבל ממנו. מה עשה רבינו הקדוש? השכים אצלו, א"ל קירי ברא. לאחר שעה נכנס אצלו, א"ל אימפרטור. ולאחר שעה א"ל שלום עליך המלך. א"ל מה אתה מבזה במלכות? א"ל ישמעו אזניך מה שפיך אומר: ומה אתה שאתה בשר ודם, השואל בשלומך בכל שעה אתה אומר מבזה - מלך מלכי המלכים, עאכ"ו שלא יהא אדם מטריחו בכל שעה. רבי יוסי בר חלפתא אומר: עתים הם לתפלה, שנאמר ואני תפלתי לך ה' עת רצון (תהלים סט, יד). אימתי עת רצון? - בשעה שהצבור מתפללין. לפיכך צריך אדם להשכים לתפלה, שאין לך גדולה מן התפלה. תדע, שהרי משה נגזר עליו שלא ליכנס לארץ ולא לראותה, ועל שהרבה בתפלה כתיב בו ויראהו ה' את כל הארץ (דברים לד, א). וכן חזקיה נתפלל ובטלה הגזרה. ואף יעקב כששלח את בניו למצרים נתפלל עליהם, שנאמר ואל שדי יתן לכם רחמים (בראשית מג, יד):