מדרש תהלים קיג

<< · מדרש תהלים · קיג · >>

דפוס וארשא

"הללויה הללו עבדי ה'"

זש"ה זה שאמר הכתוב "אזכרה נגינתי בלילה" (תהלים עז, ז). מהו נגינתי? רבי איבו אמר: אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה "מדכר אנא תברי" כמה דאמר "אשר מגן צריך" (בראשית יד, כ) לכך "עם לבבי אשיחה" (תהלים שם).

ר' יהודה ברבי סימון אמר: אמרה כנסת ישראל "נזכרת אני נסים שעשית עמי בלילה במצרים והייתי מנגן לך ואומר שירין וזמרין בלילה", שנאמר "השיר יהיה לכם כליל התקדש חג" (ישעיה ל, כט). אימתי? כשהרגת בכורי מצרים בלילה, שנאמר "ויהי בחצי הלילה" (שמות יב, כט). הוי "אזכרה נגינתי". באותה הלילה שנגאלנו ויצאנו מעבדות לחירות שהיינו עבדים לפרעה וגאלתנו ונעשינו עבדים לך, שנאמר "הללויה הללו עבדי ה'".

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף: "הללויה" זש"ה זה שאמר הכתוב "פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה" (משלי לא, כו). את מוצא עשרים וששה דורות משנברא העולם עד שיצאו ישראל ממצרים ולא אמרו הלל וכיון שיצאו ישראל ממצרים משעבוד של טיט ולבנים אמרו הלל. ואימתי אמרו? בשעה שבאת מכת בכורות עמד לו פרעה והלך לו אצל משה ואהרן בלילה "ויקרא (פרעה) למשה ולאהרן לילה" "שמות" והיה דופק פרעה על פתחו של משה ואהרן בלילה. אמרו לו שוטה בלילה אנו עומדים וכי גנבים אנחנו שנלך בלילה? בבקר אנו יוצאין! המתן עד הבקר, שכך אמר לנו הקב"ה "ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר" (שם, כב). אמר להם הרי מתו כל מצרים שנאמר "ותחזק מצרים על העם" (שם, לג). אמרו לו ומבקש אתה לכלות את המכה הזאת ממך. אמור הרי אתם בני חורין הרי אתם ברשותכם הרי אתם עבדים של הקב"ה. התחיל פרעה צווח ואומר לשעבר הייתם עבדי אבל עכשיו הרי אתם בני חורין. הרי אתם ברשותכם. והרי אתם עבדיו של הקב"ה צריכים אתם להלל לו שאתם עבדיו, שנאמר: "הללויה הללו עבדי ה'".

דבר אחר

"הללו עבדי ה'"

אלו ישראל, שנאמר "כי לי בני ישראל עבדים" (ויקרא כה, נה) (וכן הוא אומר "השיר יהיה לכם" (ישעיה ל, כט)).

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "הללויה" ולמה לא אמר הללו ה'? אמר רבי ירמיה בשם ר' אלעזר אין העולם הזה כדאי להלל בכל השם אלא בחציו, שנאמר "כל הנשמה תהלל יה" (תהלים קנ, ו), לכך נאמר "הללויה".

מכאן אמרינן אין הלל פחות משלשה, שנאמר "הללויה הללו" ולמי אומר הללו? לשנים; והאומר אחד, הרי כאן שלשה. וכן הוא אומר "כי שם ה' אקרא" (דברים לב, ג) הרי אחד, ואתם "הבו גודל לאלהינו" (שם) הרי שלשה, לכך נאמר "הללויה".

מנין "הללו" היו כשירדו ישראל למצרים, שבעים ואחד היו עם השכינה: "אנכי ארד עמך מצרימה" (בראשית מו, ד) וכתיב "בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה" (דברים י, כב) וכשעלו הקב"ה עלה עמהם, שנאמר "אעלך גם עלה" (בראשית שם), לכך הללו למנין "הללו".

"הללו את שם ה'" – הללו לשם שעשה לנו מלחמה שנאמר "ה' ילחם לכם" (שמות יד, יד).

"יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם" – בעולם הזה קלסוהו והכעיסוהו, אבל לעולם הבא אינו כן אלא "מעתה ועד עולם". אמר הקב"ה: אתם ברכתם אותי מעתה ועד עולם, אף אני כן "וה' סביב לעמו מעתה ועד עולם" (תהלים קכה, ב).

מהדורת בובר

א

"הללויה הללו עבדי ה' הללו את שם ה'". ^(א) זהו שאמר הכתוב "אזכרה נגינתי בלילה עם לבבי אשיחה" (תהלים עז, ז), מהו אזכרה נגינתי, ר' אייבו ור' יהודה בר סימון, רבי אייבו אמר אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע ^(ב) מדכרא אנא תיברי, ואין נגינתי האמור כאן אלא שברוני, כמה דאת אמר "אשר מגן צריך" (בראשית יד, כ), "אזכרה נגינתי בלילה" לפיכך "עם לבבי אשיחה". ר' יהודה בר סימון אמר אמרה כנסת ישראל נזכרתי אני שעשית לי נסים במצרים והייתי מנגנת לך על ידי אותן נסים, ואמרתי לך שירים וזמרים באותה הלילה, ^(ג) שנאמר "השיר (הזה) יהיה לכם כליל התקדש חג" (ישעיה ל, כט), ואימתי? בשעה שהרגת בכורי מצרים בלילה, שנאמר "ויהי בחצי הלילה" (שמות יב, כט). הוי אומר "נגינתי בלילה" באותה הלילה שגאלתנו והוצאתנו לחירות, שהיינו עבדים לפרעה, וגאלתנו ועשיתנו לך לעבדים, לכך נאמר "הללו עבדי ה'", ולא עבדי פרעה.

ב

^(ד) דבר אחר "הללויה הללו עבדי ה'". זהו שאמר הכתוב "פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה" (משלי לא, כו). את מוצא עשרים וששה דורות משברא הקב"ה את עולמו עד שיצאו ישראל ממצרים, ולא אמרו הלל, עד שיצאו משיעבוד מצרים, שהיה של טיט ולבנים ואמרו הלל. ואימתי אמרו? בשעת מכות בכורות, ^(ה) עמד פרעה והלך אצל משה ואהרן בלילה, שנאמר "ויקרא למשה ולאהרן לילה" "שמות", היה דופק פרעה על פתחיהן של משה ואהרן בלילה ואמר להם "קומו צאו מתוך עמי" (שם), אמרו לו שוטה וכי בלילה אנו עומדין, וכי גנבים אנו שנלך בלילה? בבקר אנו יוצאין, שכך אמר לנו הקב"ה "ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר" (שם, כב), אמר להם הרי כבר מתים כל מצרים, שנאמר "כי אמרו כולנו מתים" (שם, לג). אמרו לו ומבקש אתה לכלות המכה הזאת, אמור הרי אתם בני חורין, הרי אתם ברשותכם, ואין אתם עבדי, אלא עבדי ה', ^(ו) [התחיל פרעה צווח ואומר לשעבר הייתם עבדי, אבל עכשיו הרי אתם בני חורין, הרי אתם ברשותכם, הרי אתם עבדי ה'] וצריכים אתם להללו שאתם עבדיו, שנאמר "הללויה הללו עבדי ה'",וכן הוא אומר "כי לי בני ישראל עבדים" (ויקרא כה, נה), ^(ז) וכן הוא אומר "השיר יהיה לכם כליל התקדש חג" (ישעיה ל, כט)).

ג

דבר אחר "הללויה" ולמה לא אמר הללו ה'? ר' ירמיה בשם ר' אלעזר אומר אין העולם כדאי להלל בכל השם, אלא בחציו שנאמר "כל הנשמה תהלל יה" (תהלים קנ, ו), לכך "הללו יה". ["הללו יה הללו עבדי ה' הללו את שם ה'"], ^(ח) מכאן אמרו חכמים אין הלל פחות משלשה בני אדם, למי אומר הללו? לשנים [והאומר אחד הרי כאן שלשה], ^(ט) והאומרים הללו לשם שעשה לנו מלחמה, שנאמר "ה' איש מלחמה ה' שמו" (שמות טו, ג).

ד

"יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם". בעולם הזה קלסוהו ואח"כ הכעיסוהו, אבל לעתיד לבוא אינו כן, אלא "מעתה ועד עולם", ואף אני אומר לכם שתעמדו לעולם, אמר הקב"ה אתם ברכתם אותי מעתה ועד עולם, ואף אני מברך אתכם ואומר "וה' סביב לעמו מעתה ועד עולם" (תהלים קכה, ב).

הערות ותקונים

(א) זש"ה אזכרה. מובא בילקוט תהלים רמז תתע"ב בשם המדרש. והמאמר נובע מפסיקתא דר"כ ריש פסקא ותאמר ציון ונשנה גם במדרש איה פסוק בכה תבכה ד"ה אזכרה נגינתי, ומובא בילקוט תהלים רמז תתט"ז ד"ה אזכרה נגינתי בשם הפסיקתא ובילקוט תהלים שם רמז תתע"ב נשמט בטעות המאמר מר' אייבו:

(ב) מדכרא אנא תיברי. בפסיקתא רבון העולמים נזכרת אני שבר שהושברתי בין המלכות. ובמדרש שמ"ר פי"ח אות ה' איתא כך אמר דוד אזכרה נגינתי בלילה אמרה כנ"י נזכרת אני את השברים שהיית שובר את המלכיות בעבורי, ואין נגינתי אלא שבר, כמד"א "אני מנגינתם" (איכה ג, סג) ואומר "אשר מגן צריך בידך" (בראשית יד, כ) עכ"ל, ותרגום מגנת לב תבירת לב:

(ג) שנאמר השיר (הזה) וגו'. בפסיקתא שם ר' יהודה בר סימון אמר אמרה כ"י נזכרת אני שירים ששרתי לפניך בלילות, כמד"א "ונגינותי ננגן כל ימי חיינו על בית ה'" (ישעיהו לח, כ):

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

(ז) וכה"א השיר יהיה לכם כליל התקדש חג. בילקוט לא גריס ליה:

(ח) מכאן אמרו חכמים אין הלל פחות משלשה בני אדם. מובא ברוקח ה' פסח סי' רפ"ג בשם השו"ע ובאו"ז ה' ק"ש סי' מ"ד ובהמנהיג ה' פסי סי' צ"ד ואבודרהם סדר הגדה דף ע"ב ע"ג ובשבלי הלקט השלם ערוגה הרביעית עניין ר"ח סי' קע"ד, ובערוגה הששית סדר פסח סי' רי"ח ובשבלי הלקט הקצר ה' ברכות סי' מ"ח וה' פסח סי' ס"ה. והכלבו ה' פסח דף י"ג ע"ג דפוס לבוב הביא וז"ל והר"ש ז"ל (כוונתו לרש"י ז"ל) כתב שצריך שיהיו שלשה כדי שיאמר האחד לשנים הודו גן מצינו במדרש שו"ט, וכן הביא הרא"ש פסחים פ' ערבי פסחים סי' ל"ב ובנו הטור או"ח סי' תע"ט וכולם הביאו בשם השו"ט, ובעל האגור ה' ר"ח הביא זה בשם שו"ט וסיים והכי איתא בהגדת תהלים טעה במח"כ וחשב כי שו"ט לחוד והגדת תהלים לחוד. ועיין בש"ע או"ח סי' תע"ט בביאורי הגר"א זצ"ל:

(ט) והאומרים הללו לשם שעשה לנו מלחמנ. בכ"י האחרים ובנדפס נמצא פה הוספה: וכן הוא אומר "כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו" (דברים לב, ג), אקרא הרי אחד, ואתם הבו גודל לאלהינו הרי שלשה, לכך נאמר "הללויה", מנין הללו היו כשירדו ישראל למצרים שבעים ואחד היו עם השכינה, שנאמר "אנכי ארד עמך מצרימה" (בראשית מו, ד), וכתיב "בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה" (דברים י, כב), וכשעלו הקב"ה עלה עמהם, שנאמר "אעלך גם עלה" לכך, ואח"כ מתחיל [הללו]] לשם שעשה לנו מלחמה שנאמר "ה' ילחם לכם" (שמות יד, יג), וגם בסוף רמז תתע"ב הביא הסיום וכה"א כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו, ואח"כ ברמז תתע"ג אחר הסיום וה' סביב לעמו מעתה ועד עולם שהוא סיום המזמור הביא המאמר הללו עבדי ה' מנין כשירדו למצרים שבעים ואחד וכו', וסיים הללו את שם ה' הללו לשם שעשה לנו מלחמה, שנאמר ה' איש מלחמה הביא בסדר אחר ממה שהוא בכ"י ובנדפס ומה שמובא בהוספה וכה"א כי שם ה' אקרא, עיין ברכות מ"ה ע"א שלשה שאכלו כאחת חייבין לזמן מה"מ א"ר אסי דאמר קרא גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדו, ר' אבהו אמר מהכא כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו וע"ש בפירש"י, ומה שמובא כשירדו ישראל למצרים שבעים ואחד היו עם השכינה שנאמר אנכי ארד וגו', הוא מפדר"א פל"ט ע"ש: