פתיחת התפריט הראשי

מדרש משלי (בובר) כג כט

(משלי כג כט): "למי אוי, למי אבוי, למי מדינים, למי שיח, למי פצעים חנם, למי חכלילות עיניים"

אמר רבי סימון: בוא וראה כמה קשה יין, [1]ששלוש עשרה ווי"ן רבים של "וי", מילה המביעה צער נאמרו בו מתחילה עוד לפני הפסוק האחרון, שבו קילל נוח את כנען, ואלו הן: (בראשית ט כ): "-

  • ויחל נוח
  • ויטע כרם
  • וישת מן היין
  • וישכר
  • ויתגל בתוך אהלה
  • וירא חם אבי כנען את ערות אביו
  • ויגד לשני אחיו בחוץ
  • ויקח שם ויפת את השמלה
  • וישימו על שכם שניהם
  • וילכו אחורנית
  • ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחורנית וערות אביהם לא ראו
  • וייקץ נח מיינו
  • וידע את אשר עשה לו בנו הקטן
  • ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו"

בא שלמה ופירש בחכמתו:

  • למי אוי - למי שהוא שיכור,
  • למי אבוי - ווי לזה, ווי לאבותיו, כמד"א כמה דאת אמר - כמו שאתה אומר (דברים כא יח): "כי יהיה לאיש בן סורר ומורה".
  • למי מדינים - שמתוך שמשתכר ביינו, הוא מגלה סוד שבין אדם לחבירו, והוא משלח מדנים.
  • למי שיח - שמתוך שמשתכר ביינו, הוא מוציא שיח ביותר.
  • למי פצעים חינם - שמתוך שמשתכר ביינו הוא הולך ועושה פצע וחבורה חינם. למה? מפני שאין לו דין.
  • למי חכלילות עיניים - אם זכה אדם ושתה כדי צרכו, הוא מתוק לחכו.

דרש רבי ישמעאל: (בראשית מט יב): "חכלילי עיניים מיין" - תנו לו יין, שהוא ערב לחכו. ולמי הוא ערב? רבי אליעזר אומר: לזה שהוא שותה כדי צרכו. רבי יהושע אומר: לזקן, שנאמר (בראשית מט יב): "וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב.", אמר רבי ירמיה: אל תקרי לבן שִׁנַּיִם אלא לבן שָנִים: מה חלב הזה מרצה דעתו של תינוק, כך היין משיב דעתו של זקן. מה כתיב אחריו?


(משלי כג ל): "למאחרים על היין, לבאים לחקור ממסך". אמר רבי אלעזר: אוי לזה שמ ניח דברי תורה ומשכים על היין, מה כתיב אחריו?


(משלי כג לא): "אל תרא יין כי יתאדם, כי יתן בכוס עינו" - אמר רבי יוחנן: בכיס כתיב, וקרי בכוס, ולמה זה? קונה הוא נותן עיניו בכוס, ומוכר הוא נותן עיניו בכיס. מה כתיב אחריו?


(משלי כג לב): "אחריתו כנחש יישך וכצפעוני יפריש" - מה הנחש נושך וממית, אף היין נושך וממית, מה צפעוני הפריש בין מיתה לחיים, אף היין מפריש בין מיתה לחיים.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ (ט) ששלוש עשרה ווי"ן נאמרו בו מתחילה - סנהדרין ע א, ובמדרש (בראשית רבה לו ד): "אמר ר"י: לא תהי להוט אחר היין, שכל פרשת היין כתיב בה ווי"ן י"ד פעמים", וע' שם בפירוש מהרז"ו.