מגן אברהם על אורח חיים תלב
סעיף א עריכה
יטול ידיו קודם הבדיקה (מהרי"ל ב"ח):
(א) על ביעור: משום דבדיק' תחלת ביעור הוא:
(ב) כ"ז שלא סיים: פירוש דאם סיים לא יברך עכשיו אלא יברך למחר בשעת שריפה דהא מברכין על ביעור חמץ ואף על פי שבטלו מ"מ חייב לשרפו מתקנת חכמים ועוד דהא אומר כל חמירא דלא חזיתיה אבל החמץ שראה לא ביטל וגם במהרי"ק שורש קע"ד כ' די"א שיברך לעולם בשעת שריפ' ומכ"ש כה"ג וע' בב"ח שבסוף דבריו צ"ע שכ' להרמב"ם א"צ לברך והרי הרמב"ם כ' כל מצוה שיש לה משך זמן חייב לברך ועמ"ש סס"י רי"ד וביורה דעה סי' י"ט בש"כ:
(ג) ויזהר שלא כו': ואם בדברים שאינן מענין הבדיקה שח צריך לחזור ולברך כמ"ש סי' קס"ז ס"ו:
(ד) וטוב שלא כו': ובזה א"צ לחזור ולברך:
סעיף ב עריכה
(ה) יעמיד מב"ב: ועכ"פ גם הוא יבדוק דמצוה בו יותר מבשלוחו כדאי' רפ"ב דקידושין ועמ"ש סי' תל"א וסי' ת"ע, ובגמ' משמע דיש מקומות שנהגו לשכור מי שיבדוק:
(ו) על סמך ברכה: די' שעושין מצוה א' ברכה א' לכולם עיין סי' ח' משמע דאם בע"ה אינו בודק רק מצוה לאח' לבדוק אותו אחר מברך וצ"ע דהיאך יברך הא אין המצוה מוטלת עליו לבדוק ול"ד למ"ש סי' תקפ"ה גבי שופר שהתוקע מברך דשאני התם שהשומ' שומע הברכ' ויוצא בברכתו אבל הכא למה יברך הבודק כיון שאין המצוה עליו וצ"ל דמ"מ מצוה קעביד דומיא דמיל' שהמצו' על אבי הבן ומ"מ אם אחר מל אותו אחר מברך וע' בטור יורה דעה סי' רס"ה, ונוהגים להניח חמץ נוקש' במקום משומר (מט"מ מהרי"ל) ואם חסר לחמו עיין סי' תל"ד: