מגן אברהם על אורח חיים שכב
סעיף א
עריכה(א) אסור אפי' לטלטלה: גזרה משום שבת שאחר י"ט שאז אסורה מדאורייתא משום הכנה:
סעיף ב
עריכה(ב) או לפניו: הע"ש לא עיין סוף סי' תק"א:
סעיף ג
עריכה(ג) אסורים בו ביום: משום שמא יעלה ויתלוש ומשום מוקצה ועיין ריש סי' שי"ח ובתוס' פ"ק דביצה:
סעיף ד
עריכה(ד) שיניו אסור: ואם קטמו חייב (רמב"ם פי"א) ומשמע בגמ' דפ"א ע"ב דאם הזמינו חבירו לסעודה בשבת ולא היה אפשר לו להכין מע"ש שום דבר לחצוץ בו שיניו מותר לטלטל קיסם לחצוץ בו שיניו אם אין לו ד"א מפני כבוד הבריות שגנאי הוא לו שפעמים שנראה הבשר שבין השינים מבחוץ ועיין ריש סי' שי"ב ונ"ל דבמקום שאין נחשב זה לגנאי אסור:
סעיף ה
עריכה(ה) לחולה: כ"ה בגמ' וא"כ משמע דלבריא אסור ואפשר דאורחא דמילתא נקט ועיין סי' ש"ח סכ"ג:
(ו) ומוללו: וקוטמו ביד אבל לא בכלי יש"ש (פ"ד סי"ח) ועס"ד ועיין סוף סימן תקי"א דדוקא להוסיף ריח שרי אבל אסור להוליד ריח:
סעיף ו
עריכה(ז) כיון שמקפידין וכו': משמע דלחלוק בלא גורל שרי ודוקא בסתמא אמרינן שאין מקפידין אא"כ רוצים להטיל גורל דאז חזי' שמקפידין אבל אי ידעינן שמקפידין אפי' לחלוק בלא גורל אסור דחיישינן שיבואו להזכיר שם מדה ומשקל ומנין כמ"ש סימן שכ"ג ואפי' להשתתף אסור מה"ט ודוקא בבני חבורה אבל סתם שכנים שאינם חברים מקפידים ואפ"ה שרי לשאול מהדדי דכיון שאין רגילין לשאול זה מזה תדיר לא גזרינן שיבואו לידי איסור כ"כ התוס' ועב"י סוף סי' תקי"ז ומשמע מפשט הפוסקים דבגורל אסור אף לשכנים וכ"כ הרמב"ם פכ"ג אסור להפיס שדומה למקח וממכר שבסי' של"ח ס"ה:
(ח) משום קוביא: הקשה בש"ג דהטור פסק בחושן משפט סימן ר"ז דאין גזל בקוביא ע"ש ועיין סי' ל"ד וסי' ש"ע דמשמע דיש קצת איסור בדבר:
(ט) שאין מקפידין: ופשטא דתלמודא משמע דוקא כשנותן להם משלו ואינו עושה אלא להשותן כמש"ל ועיין ביורה דעה סי' ק"ס ס"ח:
איתא בגמ' דף קמ"ט מטילין חלשים על הקדשים בי"ט אבל לא על המנות של חול פרש"י של אתמול וכ"פ הרע"ב והראב"ד וכ"פ הר"ן דברי הרמב"ם וא"כ אפי' לדבר מצוה אין להטיל גורל כל היכ' דמצי למיעבד מאתמול ובשבת בכל ענין אסור דהא איכא לחם הפנים בשבת מיהו המ"מ פירש הרמב"ם דוקא של חולין אסור אבל של קדשים בכל ענין שרי בי"ט משום חבוב מצוה ע' בתי"ט שם מיהו נ"ל דכל זה לחלק איזו דבר אסור בשבת אפי' במקום דאתי לאינצויי כ"מ בגמ' אבל להטיל גורל מי יאמר קדיש או מי יעלה לתורה שרי דהא הרבה פוסקים ס"ל דביה"כ היה מפיסין מי שוחט מי זורק וכו':