מגן אברהם על אורח חיים לד
סעיף א
עריכה(א) משמאל המניח: נ"ל באיטר אזלי' בתר ימין ושמאל דעלמא דהא אמרי' בגמרא הטעם שיהא קדש בימין הקורא שיהא קורא כסדר הכתוב בתורה:
(ב) ולר"ת וכו': ומ"מ צריך לכתבו כמ"ש סי' ל"ב ס"א בהג"ה ולכן צריך שיניח חלק פרשה והיה אם שמוע ויכתוב פ' שמע בקצה הקלף ואח"כ יכתוב פ' והיה אם שמוע באמצע:
סעיף ב
עריכה(ג) כרצועות בעלמא: שהרי ממ"נ א' מהם פסול אבל אם הניח ב' זוגות תפילין כשרים עובר על בל תוסיף כדאי' ריש פ"י דערובין וכ"כ ב"י בשם המ"מ ובלבוש והל"ח נסתפקו בזה ופשוט דאישתמיטתיה דברי המ"מ הנ"ל והגמרא הנ"ל ומ"ש מההיא דהנחנקין אין ראיה דהתם כ' פ' אחרת א"כ לא שייכא כלל לתפילין אבל בשני זוגות כשרים עובר על בל תוסיף ועיין סימן י' ס"ו:
(ד) ואם אינו יודע כו' ואם לא יוכל וכו': צ"ע דהיינו מציעתא ועוד דגם ברישא דרישא שיודע לכוין המקום אינו מברך אלא על א' מהם ובל"ח נדחק בזה, ול"נ דה"פ דברישא קאמר שיניח שניהם יחד על היד ויברך ויהדקם בבת א' וה"ה בש"ר ואח"כ קאמר ואם אינו יודע לכוון המקום ולהניח שניהם יחד פי' כשיהדקם בבת א' לא יוכל לכוון המקום וצריך לקשרם זאח"ז יניח כדברי הא' ש"י וש"ר וכו', וכ' המרדכי אף על פי שמפסיק בברכת ש"ר בין ברכה ראשונה של יד לשל שניה שרי:
(ה) שאם לא יוכל כו': אפי' בזאח"ז לא יוכל להניחם בבת אחת כגון שיש לו מכה כמ"ש סי' כ"ז ס"ז או שמתבייש מפני הבריות המלעיגין עליו:
סעיף ד
עריכה(ו) לא יניח וכו': ואם עשאו מתחלה להניח בו שניהם שרי דהוי כאלו התנה כמ"ש סי' מ"ב: