מ"ג תהלים קמז יח


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ישלח דברו וימסם ישב רוחו יזלו מים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מָיִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יִשְׁלַ֣ח דְּבָר֣וֹ וְיַמְסֵ֑ם
  יַשֵּׁ֥ב ר֝וּח֗וֹ יִזְּלוּ־מָֽיִם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ישלח דברו וימסם" - לאותם פתים

"ישב רוחו" - רוח מערבי להשבית הקרח ויזלו מים

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


ישלח, וימסם - השלג והכפור והקרח וישב רוחו מהבנין הכבד הנוסף, מגזרת רוח ה' נשבה בי, מהבנין הקל.

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"ישלח דברו" - ר"ל ישלח המטר או חום השמש והם ממסים את השלג והכפור והקרח וכשהוא מנשב רוחו ימסו ויזלו מים

מצודת ציון

"וימסם" - מלשון המסה והמגה

"ישב" - מלשון נשיבה והפחה כמו כי רוח ה' נשבה בו (ישעיהו מ)

"יזלו" - מלשון הזלה ונטיפה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)



"ישלח דברו וימסם", ר"ל ישיב את הגזרה ויבטלנה, והשפע תרד כמו בתחלה, "וישב רוח והמים יזלו" בשפע רב ולא יהיו מוקפאים, ר"ל יבטל את הרע: