מ"ג תהלים קמז א


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הללו יה כי טוב זמרה אלהינו כי נעים נאוה תהלה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַלְלוּ יָהּ כִּי טוֹב זַמְּרָה אֱלֹהֵינוּ כִּי נָעִים נָאוָה תְהִלָּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַ֥לְﬞלוּ־יָ֨הּ ׀ 
כִּי־ט֭וֹב זַמְּרָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ
  כִּי־נָ֝עִ֗ים נָאוָ֥ה תְהִלָּֽה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי טוב זמרה" - כי טוב לזמר לו

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

הללויה - דברי המשורר בדרך נבואה ישבח השם בראותו בחזיון, כי השם יבנה ירושלם ויקבץ נדחי ישראל. ומלת זמרה – שם הפועל, כמו: ליסרה אתכם והה"א נוסף כי ישרת בעבור אחר, כי טוב זמרה אלהינו כי נעים וכי נאוה - מגזרת תאוה כאשר פירשתי, שהמלה לבנין נפעל כמו וכל נעשה במרחשת.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"כי נעים וגו'" - על כי הוא נעים לזה נאוה לו תהלה

"כי טוב" - כי הוא טוב

"זמרה אלהינו" - זמרה לאלהינו 

מצודת ציון

"נאוה" - מלשון נאה ויפה כמו לישרים נאוה תהלה (לעיל לג)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי טוב", אחר שסיים בדבר השגחת ה' אל ציון, ייחד לזה מזמור בפ"ע, ואמר "הזמר לאלהינו הוא טוב והתהלה הוא נעים ונאוה", וכבר בארנו ששם אלהינו בכינוי מורה על הקשר שיש לה' עם ישראל ועל השגחה הפרטיית שהפלם ה' בה, וכבר התבאר שהזמר הוא דרגה יותר מן התהלה, שהזמר בא על טובות העודפות ביתר שאת, ועל כן אמר שהזמר לאלהינו מצד השגחתו הפרטיית הנסיית הוא טוב, שהטוב הוא הטוב האמתי הנמצא בעצמות הדבר, והתהלה מצד הטובות הרגילות הוא נעים ונאוה, מצד היופי והערך והסדר שיש להנהגה הסדורה: