מ"ג תהלים קמג ג


<< · מ"ג תהלים · קמג · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי רדף אויב נפשי דכא לארץ חיתי הושיבני במחשכים כמתי עולם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי רָדַף אוֹיֵב נַפְשִׁי דִּכָּא לָאָרֶץ חַיָּתִי הוֹשִׁיבַנִי בְמַחֲשַׁכִּים כְּמֵתֵי עוֹלָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֥י רָ֘דַ֤ף אוֹיֵ֨ב ׀ נַפְשִׁ֗י
  דִּכָּ֣א לָ֭אָרֶץ חַיָּתִ֑י
    הוֹשִׁבַ֥נִי בְ֝מַחֲשַׁכִּ֗ים כְּמֵתֵ֥י עוֹלָֽם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי רדף אויב נפשי" - כלומר אם חטאתי לך הרי לקיתי וכנגד כל ישראל נאמר מזמור זה

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כי, דכא - רמז לבוז ולקלון.

וטעם במחשכים – שהוא נחבא מפניו, או ידמה צרת הלב ליושב חשך שאיננו רואה.

כמתי עולם - שיש להם זמן רב שמתו.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"הושיבני" - האויב הושיב אותי במקום חושך כמו המתים אשר מעולם השוכנים בחשכת הקבר

"דכא וגו'" - כתת חיי להורידה לארץ

"כי רדף" - ר"ל והנה תפלתי היא על אשר רדף אויב נפשי 

מצודת ציון

"דכא" - ענין שבר וכתיתה

"חיתי" - היא הנפש כמ"ש ויהי האדם לנפש חיה (בראשית ב)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי רדף", ר"ל שנגע בו האויב בשני חלקיו,
  • א) בנפשו האלהית במה שבקש להחטיאו ולגרשו מהסתפח בנחלת ה', עז"א כי "רדף אויב נפשי",
  • ב) בחיי הגוף, כי "דכא לארץ חיתי" עד "שהושיבני במחשכים", היא המערה ששם ישב בחשך "כמתי עולם" הקבורים בבור, באופן שאני נעדר פה בין משלמות הנפשי בין מחיי הגויה:

ביאור המילות

"נפשי, חיתי". כבר התבאר בכ"מ שבבואם יחד יכוין בנפשו על הנפש הרוחניית:
 

<< · מ"ג תהלים · קמג · ג · >>