מ"ג תהלים קלט ג


<< · מ"ג תהלים · קלט · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ארחי ורבעי זרית וכל דרכי הסכנתה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ וְכָל דְּרָכַי הִסְכַּנְתָּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אׇרְחִ֣י וְרִבְעִ֣י זֵרִ֑יתָ
  וְֽכׇל־דְּרָכַ֥י הִסְכַּֽנְתָּה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ארחי ורבעי זרית" - דרכי ורבצי ושכני סבבת מחיצה שאין לי לעשות דבר בלא ידיעתך זרית לשון זר זהב סביב (שמות כה) וכן חברו מנחם ורבותינו דרשו על טיפת תשמיש שהולד נוצר מן הברור שבה ופירושו זרית לשון זורה התבואה לברור את הפסולת שבה "הסכנתה" - למדת

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ארחי - הזכיר הישיבה והקימה והזכיר ההליכה והיא ארחי והנה יהיה רבעי כמו בשכבי כי אלה הארבעה הנזכרים בקרית שמע.

ורבי משה הכהן אמר: כי רבעי תרגום רבצי ופירוש זרית מן זר זהב והוא מהבנין הכבד הדגוש והטעם כאילו שמת זר זהב מקום שכבי וסביב כל ארחי.

ומלת הסכנת פועל יוצא מגזרת ההסכן הסכנתי והטעם כמו הרגלת ומלת דרכי הם דרכי התולדת העין לראות והאזן לשמוע והחיך לטעום והלשון לדבר והאף להריח וכל הגוף להמיש וכן מעשה כל אבר דבר ידוע לא יעשנו אבר אחר וחכמי התולדת יבינו זה והנה זה כדרך אם יוצר עין הלא יביט:

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ארחי ורבעי" - דרכי ורבצי סבבת וגדרת להם חוק וגבול שלא יעבור

"הסכנתה" - ר"ל אתה יודעם כאדם המורגל בדבר שיודע כל בה 

מצודת ציון

"ארחי" - דרכי

"ורבעי" - ענין רביצה והיא השכיבה לנוח כמו ותרבץ תחת בלעם (במדבר כג)תרגומו ורבעת וקרוב לו לא תרביע כלאים (ויקרא י"ט)

"זרית" - ענין סבוב והוא מלשון זר זהב (שמות כ"ה)

"הסכנתה" - ענין ההרגל כמו ההסכן הסכנתי (במדבר כג)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ג) "ארחי ורבעי זרית", שאתה מקיף אותם כזר סביב וידעת את כולם, ד] פעולות הרגליות שהאדם יעשה אותם ע"י הרגל, ועז"א וכל דרכי הסכנת, אתה למדת והרגלת אותי בהם:

ביאור המילות

"זרית". סבבת כזר סביב.

"הסכנתה". מענין הרגל, כמו ההסכן הסכנתי (במדבר כ"ג):
 

<< · מ"ג תהלים · קלט · ג · >>