מ"ג תהלים קלה יד


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי ידין יהוה עמו ועל עבדיו יתנחם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי יָדִין יְהוָה עַמּוֹ וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־יָדִ֣ין יְהֹוָ֣ה עַמּ֑וֹ
  וְעַל־עֲ֝בָדָ֗יו יִתְנֶחָֽם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי ידין ה' עמו" - ישפוט משפטם מאויביהם "יתנחם" - יתעשת (יתעכב)

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כי ידין - כאשר דן עמו מיד פרעה. ועל עבדיו יתנחם - דרך משל וכאשר יקח השם דין עמו מיד הגוים לא יצילום עצביהם, כמו אלהי מצרים שעשה השם בהם שפטים.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"יתנחם" - יחשוב מחשבה אחרת להיטיב להם

"כי ידין" - כי עוד יבוא זמן אשר ידין ה' דין עמו לנקום נקמתם מיד העובדי כוכבים ומזלות

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי ידין", ר"ל שזכר הנפלאות והנסים שיעשה בדור ודור הם מסבה "שידין ה' עבדיו" לעשות משפטם, ועי"כ יחדש נסים בדור ודור אם לפרוע מצריהם, או להיטיב עמהם, "ועל עבדיו יתנחם", שהגם שבעת שיעשה הנס ומשנה סדרי בראשית נראה כאלו מתנחם ומתחרט מן חקי הטבע אשר שם חק ולא יעבור, למשל באותו שעה שאמר לשמש דום ולים שיתיצבו כמו נד נוזלים, התרחק מהחקים הקבועים אשר חקק שהשמש תלך על מעגלה, והמים ירדו במורד, בכל זה ישנה חקי הטבע ויתנחם ויתחרט מהם לפי שעה, לצורך עבדיו, כדי לגדלם בעולם, או כדי להושיעם על ידי זה מאויביהם:

ביאור המילות

"יתנחם". מענין חרטה, כמו וינחם ה' כי עשה את האדם: