מ"ג תהלים קכט ג


<< · מ"ג תהלים · קכט · ג · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
על גבי חרשו חרשים האריכו למענותם [למעניתם]

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים הֶאֱרִיכוּ למענותם [לְמַעֲנִיתָם].

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַל־גַּ֭בִּי חָרְשׁ֣וּ חֹרְשִׁ֑ים
  הֶ֝אֱרִ֗יכוּ למענותם לְמַעֲנִיתָֽם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"חרשים האריכו למעניתם" - הוא תלם המחרישה כבחצי מענה צמד שדה

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

על - אע"פ שעל גבי חרשו חורשים.

והטעם: הבזיון והשפלות, על דרך: ותשימי כארץ גוך.

למעניתם - מגזרת כבחצי מענה.

טעם קצץ - כאשר יקצץ העבות לא יוכלו לחרוש על גבי.

והטעם כי השם יסיר סבלם מעל שכם ישראל, בהכרת מלכותם.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"גבי" - כן נקרא אחורי הגוף כמו וכל בשרם וגביהם (יחזקאל י')

"למעניתם" - הוא הקו אשר יחרוש החורש באורך השדה וחוזר וחורש אצלו כמדתו עד כלות השדה וכן כבחצי מענה צמד שדה (שמואל א י"ד

מצודת דוד

"על גבי" - החורשים את האדמה חרשו על גבי והאריכו עוד מענית המחרישה רוצה לומר הכבידו עול כבד וזמן מרובה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"על גבי". באר שמה שלא יכלו לי אין זה מצד כחי וגבורתי, כי בהפך לא נדמתי כקריה נשגבה בצורה מפני אויב, רק כארץ מישור שהאויב הלך על גבה כרצונו, גם חרש בה בכלי המחרישה, וגם האריך מענית כחפצו, כי אין הר וגבעה מעכבים לפניו, ר"ל שמצד הטבע היו למרמס, רק.

ביאור המילות

"על גבי". על גופי וכן לגבי חומר גביכם (איוב י"ג). "למעניתם". הוא הקו שיחרוש החורש בשיעור ידוע, והם האריכו כחפצם:
 

<< · מ"ג תהלים · קכט · ג · >>