מ"ג תהלים קכו ו


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הלוך ילך ובכה נשא משך הזרע בא יבוא ברנה נשא אלמתיו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הָ֘ל֤וֹךְ יֵלֵ֨ךְ ׀ וּבָכֹה֮ נֹשֵׂ֢א מֶשֶׁךְ־הַ֫זָּ֥רַע
  בֹּא־יָבֹ֥א בְרִנָּ֑ה
  נֹ֝שֵׂ֗א אֲלֻמֹּתָֽיו׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הלוך ילך ובכה וגו'" - כך ישראל זורעין לפני הקב"ה צדקה בדמעה בגלות וברנה יקצורו כשתשלם משכורתם לעתיד

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

הלך ובכה - הטעם: היה בוכה שיפחד שיאבד הזרע.

וטעם משך – הכלי שיש בו הזרע.

וי"ו אלומותיו – שב אל הזרע וזה משל לשכר שומרי התורה וסובלי הגלות.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"משך" - מלשון משיכה והולכה

"אלומותיו" - ענין אגודות תבואה כמו מאלמים אלומים (בראשית לז

מצודת דוד

"בא יבא" - אבל יבוא לביתו ברנה בעת ישא האלומות מן השדה אשר ברכו ה' והביא בו אפיקי המים והוא כפל ענין במ"ש ור"ל כן נהיה אנחנו עם כי בגולה אנו זורעים מעשה המצות בדמעה על כי חושבים אנחנו שח"ו אבדה תקותינו ובחנם כל מעשי המצות הנה כאשר בא יבוא זמן הגאולה אז נקבל הגמול בשמחה מרובה

"נושא משך הזרע" - ר"ל בעת היה נושא משיכת והולכת הזרע אל השדה הלא ילך ויבכה מפחדו פן לא תצמח

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הלוך ילך ובכה", שבעת הליכתו לקצור עדיין בוכה מפני שחושב "שישא משך הזרע", ר"ל שלא ישא מן השדה רק מה שזרע, שאם זרע כור אינו מצפה לקצור רק כור כפי מה שזרע, ואח"כ פתאום "בא יבא" מן השדה לביתו "ברנה", כי פתאום הוא נושא "אלומותיו" של הזרע, ושמחה זו גדולה עוד יותר שהיא שמחה פתאומית, ובאור המשל הראשון שתהיה הגאולה קודם הזמן, ובאור המשל השני שהגם שגם בעת הגאולה לא קיוו רק תשועה מועטת, כמו בימי כורש שהיו תחת רשות מלכי פרס ימצאו תשועה גדולה וישאו אלומות ההצלחה:

ביאור המילות

"נושא משך הזרע". שימשך כפי מה שזרע לא יותר, וכינוי אלומותיו על הזרע: