מ"ג תהלים קכו ד

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שובה יהוה את שבותנו [שביתנו] כאפיקים בנגב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שׁוּבָה יְהוָה אֶת שבותנו [שְׁבִיתֵנוּ] כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שׁוּבָ֣ה יְ֭הֹוָה אֶת־שְׁבִיתֵ֑נוּ שבותנו
כַּאֲפִיקִ֥ים בַּנֶּֽגֶב׃

רש"י

"כאפיקים בנגב" - כאפיקי מים בארץ יבשה שמלחלחין אותה כך נהיה מרטיבין בשובך את שבותינו אשר הזורעים בה בארץ ציה בדמעה דואגים שסבורים שמא לא תצמח ברנה קוצרין על ידי אפיקי המים כשהם משולחין בה

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

שובה - המשורר ידבר על לשון ישראל.

כאפיקים - כמים חזקים.

בנגב – לעולם חם, בעבור השמש, או לשון תרגום נגובו מיא.

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת ציון

"שובה" - מלשון השבה

"שביתנו" - מלשון שבי

"כאפיקים" - עניינו מים הנגרים בחוזק כמו אפיקי מים (לעיל מב)

"בנגב" - ענין יובש כמו ארץ הנגב נתתני (יהושע טו)

מצודת דוד

"שובה ה'" - עודם בגולה יאמרו השב בני השביה למקומם ונהיה כאפיקים בנגב ר"ל כמים הנגרים בחוזק במקום נגובה ויבשה

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

(ד-ה) "שובה", ע"פ ההצעה הנזכרת יבקש המשורר שיעשה ה' שתהיה התשועה בדבר חדש אשר לא קוו עליה, והוא מה שיביא הגאולה קודם הזמן, כי אם תבא הגאולה בזמן המיועד מפי הנביאים אחרי שבעים שנה דומה לקוצר שדה תבואה על ראש גיא שמנים בארץ טובה, אשר בטח בלבו שישא אלומותיו והשמחה אינה גדולה כ"כ כי אינו דבר חדש, משא"כ אם תבוא הגאולה קודם זמן המיועד ידמה למי שזרע בארץ נגובה שכבר התיאש למצוא שם פרי תבואה, ופתאום באו אפיקי מים והשקו את פני האדמה, ובבוא לקצור נהפך אבלו לששון, שזה דבר שלא קוה עליו, וז"ש "שובה ה' את שביתנו" קודם הזמן בענין שנדמה "לאפיקים בנגב", אשר "הזורעים בדמעה" שבעת הזריעה התיאש ממצוא שכר בעמלו ופתאום "יקצרו ברנה", ומוסיף והולך עוד ציור יותר גדול, שאם גם אח"כ שכבר באו אפיקים והשקו את האדמה לא ידע בעל השדה מזה, עד שגם בעת שהולך לקציר הוא בוכה עדיין, וז"ש.

ביאור המילות

"כאפיקים". אפיקי מים בארץ נגובה:

<< · מ"ג תהלים · קכו · ד · >>