מ"ג תהלים קיד ד

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ההרים רקדו כאילים גבעות כבני צאן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֶ֭הָרִים רָקְד֣וּ כְאֵילִ֑ים
גְּ֝בָע֗וֹת כִּבְנֵי־צֹֽאן׃

ההרים – רעשו מפני כבוד השם.

"רקדו" - קפצו

"ההרים רקדו" - בשעת מתן תורה רקדו ההרים כאילים מגודל החרדה

"ההרים" הגדולים "רקדו כאילים" הגדולים, "והגבעות" שהם קטנות מהרים רקדו "כבני צאן" הקטנים, וזה ירמוז על סיני והר ההר והנסים שנעשו שם:

"הרים, גבעות". עי' ישעיה ב' ב':

טוריא טפזו היך דכרין, גלמתא היך בנין דעאן.